פייסבוק הפכה לחלק מהותי מחיינו ולמעשה, אני לא מכירה ולו אדם אחד סביבי, שאין לו על הנייד אפליקציה כלשהיא של פייסבוק (הכוללת גם את מסנג'ר, ווצאפ ואינסטגרם) וקל גם להבחין שככל שהמשתמשים צעירים יותר, כך גדלה הסבירות שנמצא גם את כל האפליקציות של החברה על אותו המכשיר.
החברה שחרטה על דגלה מודל עסקי המשתף את כל התכנים שלנו ושל החברים שלנו (כולל תמונות, תאריכים, מיקומים, מה אנחנו אוהבים ולא אוהבים, דעות פוליטיות, מצב סוציו-אקונומי ועוד ועוד) והכל בהסכמתנו המלאה, עם מי שבא לה, מתי שבא לה ובאופן לא שקוף ובלתי ניתן להסרה (חפשו API Graf אם אתם רוצים להרחיב איך זה נעשה מבחינה טכנולוגית), החברה הזו - הופכת להיות סכנה אמתית לקיום העולמי כפי שאנחנו מכירים אותו.
ואנחנו? אנחנו משתפים איתה הכל, בכיף עם חיוך, ומשתתפים בכל "משחק" שחושף יותר ויותר מהאישי שלנו במרחב הציבורי.
אם גם אתם שיחקתם לאחרונה במשחק תמים ברשת החברתית שבודק איך תראו כשתהיו מבוגרים, ברכות! נכנסתם גם אתם למאגר התמונות העולמי העצום ביותר המיועד לשכלול טכנולוגיות לזיהוי פנים לגופים רבים - מגופים מסחריים לגופי מחקר, מגופים ממשלתיים לגופים ביטחוניים ועוד, כל זאת, מבלי שאפילו התבקשתם לאשר. כך אנחנו מעבירים חומרים לכל דורש, לכל מטרה שלא תהיה, גם אם היא פוגענית, ללא פיקוח ולפעמים זה נעשה גם באוטומט, רק כי פעם מזמן כשהתחברנו לאפליקציות האלה, אישרנו כי מי באמת יכול לקרוא לעומק את כל הרשאות ב-TOC על מאות עמודיו.
הפעם, אפשרה פייסבוק לאפליקציית FaceApp, להשתמש בתמונות שלנו.
התמונות מסתבר, עברו לחברה רוסית המפתחת אפליקציות.
מהי המטרה? לא ידוע. אבל, מסתבר שכל חברות הטכנולוגיה ברוסיה חייבות לספק לממשל גישה למידע ולנתונים שהן אוספות. כלומר, הפרצוף שלכם כפי שהוא נראה היום וגם זה של העתיד, נמצא עמוק במחשבי הממשל הרוסי.
וזוהי מגמה עולמית - טכנולוגיות לזיהוי פנים הופכות ליותר ויותר נפוצות ובעיקר במשטרים לא דמוקרטיים, אבל לא רק (סין, רוסיה וערב הסעודית בראש, ארה"ב מיד אח"כ). אז יש מקומות בעולם בהם המשטר כבר יכול לזהות אותנו בחלקי שנייה ואם נחבר לזה את הניידים המתריאים היכן אנחנו בכל רגע נתון יחד עם הרשתות החברתיות הנותנות מצב מדויק בנוגע להלך הרוח שלנו וכוונותינו, הרי לנו סכנה אמתית לאנשים שהמשטר לא חפץ ביקרם.
צוקרברג מצהיר שכוונתו הייתה בהקמת החברה לחבר בין תושבי העולם. אבל, שלא נתבלבל, אנחנו היום יכולים להבין שפייסבוק (ולא רק היא, כל ענקיות הטכנולוגיה כמוה) רואה את עצמה כחברה מסחרית לחלוטין המחויבת לשורת הרווח בלבד - זה לא מוסד חברתי ומעולם לא היה. מכאן, אם יש באפשרותה להרוויח כסף מחלוקת מידע לגבי המשתמשים שלה, אין לחברה בעיה, ומעבר לכך, כל עוד אנחנו אישרנו הכל מראש (ואכן אישרנו), אז אין עם זה בעיה חוקית כרגע.
זו גם הסיבה שאף אחד לא היה צריך להיות מופתע שבכיר לשעבר מחברת כריית הנתונים השנויה במחלוקת "קיימברידג' אנליטיקה" טען לפני כשנה בפרלמנט שהוא השתמש בנתונים של הרבה יותר מ-87 מיליון המשתמשים עליהם הצהיר צוקרברג (ואם פספסתם אז שוב - השתמשו בנתונים של מעל ל-87 מיליון חברים ברשת באופן חוקי!!).
פייסבוק כיום, חולקת עם גוגל בלבד את עוגת הפרסום הדיגיטלי - יש לנו דואופול ששולט בנתונים של כולנו ויודע עלינו מה אנחנו מחפשים גם בשעות הקטנות של הלילה, כשאנחנו חושבים שאף אחד לא רואה.
דטה הפכה להיות "הזהב השחור" החדש, וכולנו מספקים אותה לתאגידים כל הזמן ורוב הזמן, מבלי שאנחנו שמים לב שזה קורה ועם אישורנו המלא.
וכולנו, זה אומר גם חברות ישראליות כמו Onavo שרכישה שלה, אפשרה לפייסבוק לאסוף מהמכשירים שלנו נתונים על אופי השימוש, כמו באילו אפליקציות אנחנו משתמשים, כמה זמן אנחנו משתמשים בכל אחת מהן, באילו אתרים אנחנו מבקרים, איזו רשת סלולרית יש לנו, איזה מכשיר ומי אנשי הקשר שלנו. למעשה, נכון לפברואר השנה, גם אם מחקנו את פייסבוק מהמכשיר, עדיין היינו מחוברים למערכת הנתונים של החברה כי התכונה רצה ברקע של המכשיר כאמצעי דחיסה. מזל שאפל עלתה על העניין ובפברואר השנה נאלצה פייסבוק להכריז על הורדת אונאבו מהאפליקציה. אם חושבים על זה, זה קצת אבסורד שאפל הפכה להיות שומרת הסף של הצרכנים מפני שימוש לא הוגן במידע שלהם ואגב, לא ידוע לנו כיום אם האפליקציה הזו עדיין מותקנת על מכשירי אנדרואיד ללא ידיעתנו ואם באייפון יש אפליקציות אחרות בעלות פרופיל דומה שאפל פשוט עדיין לא גילתה.
כרגע, אנחנו לא באמת יודעים האם בתמונות ובשיחות הפרטיות שלנו עם הקרובים לנו ביותר בווצאפ עושים שימוש מבלי שנדע? האם מישהו עושה שימוש בתמונות שלנו באינסטגרם ולאיזו מטרה בדיוק הם אוספים את כל המידע הזה?
מעבר לכך, מסתבר שהסכנה בפגיעה בפרטיות שלנו כתוצאה מחשיפת מידע אישי שלנו, אינה הסכנה הגדולה ביותר. הסכנה הגדולה ביותר הקשורה לשימוש במידע שלנו - היא השימוש בו נגדנו.
באמצעות גישה ישירה למפתחים וגופים שלישיים למידע שלנו, פייסבוק פתחה את הדלת לאפשרות לשלוט על הלך הרוח הציבורי. החברה עורכת מדי פעם ניסויים כדי לבדוק כיצד ידיעות שונות בפיד של כל אחד מאיתנו, משפיעות על מצב הרוח הפרטי והלאומי ומשנה בהתאם את המידע "החדשותי" אותו אנחנו צורכים מבלי ידיעתנו.
סרט החובה (The Great Hack (Netflix חושף כמה פשוט ליצור כאוס באמצעות פרסום ידיעות שקריות המלבות רגשות כמו פחד וכעס.
אנחנו ממש יכולים למצוא קורלציה חיובית וגבוהה בין המקומות הגאוגרפיים בהם פירסמה החברה ידיעות שקריות, לבין התקוממויות עממיות, התפרצות כנגד השלטון ופשעי שנאה ואנטישמיות.
באמצעות יצירת מצגי שווא בפיד שלנו, גורמים זרים יכולים לעודד אנשים ללכת להצביע (כמו במקרה של טראמפ), או להיות פסיביים ולא להצביע בכלל (דוגמת הבחירות בטרינידד בהן קמפיין "עממי" מתוזמן היטב השאיר את המצביעים הצעירים בבית). אפשר לגרום לתנועות עממיות ול"הפגנות ספונטניות" (דוגמת הפגנות Black life Matters בארה"ב שלמעשה תוזמרו ע"י רוסיה בכדי להשליט אי סדר במדינה). אפשר להעלות לשלטון שליטים קיצוניים (ניצחון המועמד בברזיל כתוצאה מקמפיין ווצאפ מדויק) או אפילו לגרום למדינה שלמה לצאת מהאיחוד האירופאי (קמפיין הברקזיט בבריטניה) ואת כל זה אנחנו למדים בדיעבד, כמה שנים טובות לאחר שהדברים כבר קרו ושינו את המציאות של כולנו. אנחנו למדים על כל זה רק בגלל החשיפה של "קיימברידג' אנליטיקה".
כיום, אנחנו יודעים שיש גורמים ברוסיה וגם בעולם המערבי שמאמינים שצריכים לשבור את העולם הקיים בשביל לעצב חדש והם עושים זאת באמצעות זריעת כאוס, פלגנות והעלאת קיצונים לשלטון.
הסרט מציג מפה עולמית בה מופיעים מעל ל-50 מקומות בעולם בהם התערבה "קיימברידג' אנליטיקה" בכדי לשנות את העולם ובכך בעצם להפוך אותו העולם ללאומי יותר, קיצוני יותר, מופרד למחנות, מפוחד, כועס ומסוגר. עולם בו קל יותר להשפיע ולמשוך את ההמונים (ושלום שוב לשנות השלושים מהמאה הקודמת באירופה).
לא יודעת מה אתכם, זה נשמע לי מוכר גם מהמציאות בה אנחנו חיים בארץ.
אז, מה עושים עכשיו?
צוקרברג בעצמו הודה שאין לו את היכולת לשלוט במה שעושים מפתחים שונים עם האינפורמציה שלנו (ולמען האמת, רוב הסיכויים שהוא יכול לפתח את היכולת, אבל עסקית זה כנראה פחות מתאים לו).
אז, אולי הגיעה השעה לפרק את שלוש החברות לחברות שונות?
אולי צריך לבזר את הכוח של ענקיות הטכנולוגיה בדרך אחרת? להצמיד להן רגולטור? או שפשוט נסמוך על ה-GDPR שישמור על כולנו עם רגולציית פרטיות מחמירה יותר שבתקווה תאכף?
מה שבטוח הוא, שכולנו צריכים רגולציות מדיניות ובינלאומיות המכירות בכך שהרשתות החברתיות הפכו לכלי תעמולתי אפקטיבי המשול לנשק משוכלל, שאינו שקוף לנו (כפי שהחוק דורש מכל מפרסם אחר) ומטה בין היתר גם את הבחירות שאמורות להיות דמוקרטיות מעצם יסודן.
בינתיים, עד שהרשויות יתעוררו, אולי גם אנחנו צריכים להבין שאין מי ששומר עלינו.
אולי הגיע הזמן שגם אנחנו "נוריד את הגל מהגז" בפלטפורמה ונחשוב טוב מה אנחנו משתפים ואיך מישהו יכול להשתמש בזה נגדנו. במיוחד עכשיו, דקה וחצי לפני הבחירות בישראל.
אנחנו יכולים לבחור להתחבר פחות (או רק לקב' מקצועיות לדוגמה), לבחור מהיכן להתחבר (מחשב. עדיף מחשב), לבחור מה לשתף (לא מיקומים, לא תמונות, לא ילדים, לא מצב משפחתי, לא אימוג'ים של רגשות וזה הכי קשה - כמה שפחות לייקים ומעורבות בפוסטים של אחרים), והכי חשוב - עצם ההבנה שהפיד שלנו מכיל ידיעות שיכול להיות "שנשתלו" ע"י גורמים זרים בעלי אינטרס מחייב אותנו לשים לב ולאמת ידיעות חדשותיות שעוברות ברשתות החברתיות.
אנחנו צריכים להיות ערניים יותר במיוחד בנוגע לחומרים שעוברים ע"י חברים בצונאמי ויראלי, ולעמת אותם עם עוד מקורות חדשותיים מהימנים, כדי שנוכל להפעיל חשיבה ביקורתית ולשאול שאלות לפני שאנחנו לוחצים עוד לייק או יוצאים לרחובות או מצביעים.
* תודה גם לגיא רולניק שחשף בפנינו את הסכנות במפגש מעורר מחשבה.
