הקייסטדי של Spatial: הסטארטאפ שרצה לאפשר לנו לשבת בבית ולשלוח את האווטאר שלנו למשרד במקומנו, אבל במקום, הפך לפלפורמה ליצירת חוויות בתלת מימד

תעודת זהות

שם: ספשיאל (Spatial)

נוסד: בשנת 2016, ניו יורק

יזמים: אנאנד אגארוואלה, ג’ינחה לי

מוצר: פלטפורמת שיתוף פעולה הולוגרפית המאפשרת לאנשים להיפגש, לדבר ולשתף פעולה בחללים ווירטואליים ובמציאות מדומה, בעזרת האווטארים שלהם (collective computing environment).

מה הסיפור?

הקפיצות הטכנולוגיות בעשורים האחרונים הגבירו את הצורך לעבוד עם כל העולם.

הגלובליזציה סובבת אותנו ונמצאת רוב הזמן בחיינו המקצועיים, ולרובנו יש אתגרים בקיום תקשורת מקצועית ואפקטיבית עם צוותים הממוקמים באזורים גיאוגרפיים מרוחקים. כך, אם בעבר היו צוותים מתנהלים בחדר אחד, ועובדים רק פנים מול פנים, בעשור האחרון, חלק גדול מהאינטראקציה המקצועית מתקיימת באמצעות כלים מרחוק, מול עמיתים ביבשות אחרות (באמצעות שיחות טלפון, שיחות ווידאו, אימיילים).

כיום, בעידן הקורונה, הריחוק החברתי הפך את התקשורת מרחוק להכרחית, יומיומית ומנותקת מהגלובליזציה. היום, כל התקשורת שלנו עם עמיתים לעבודה מתקיימת רק מרחוק, ללא קשר למיקום הפיזי של חברי הצוות בעולם (גם אם מדובר בכאלו הגרים באותה העיר).

ווידאו צ'ט (זום, טימס ושות') הוא ללא ספק כיום הכלי שהכי מקרב אותנו זה לזו מרחוק. אבל, הוא מתגלה ככלי יעיל בעיקר עבור שתי מטרות: שיחות פרטיות / פגישות קצרות בקבוצות קטנות, או פגישות רבות-משתתפים אבל רק כאלו בהן המרצה לא צריך ליצור אינטראקציה דו-כיוונית עם הנוכחים.

עבור תהליכי עבודה הדורשים שילוב של כמה מוחות יחד כמו סיעור מוחות, פתרון בעיות ושיתוף פעולה גדול יותר של המשתתפים, שיחות הווידאו מתגלות כפחות יעילות דרמטית מאשר מפגש פנים-אל-פנים. למעשה, נמצא שלאורך זמן, חברות שזזות מהר או חברות חדשניות שצריכות ברמת היומית לקבל פתרונות מהירים הכוללים מעורבות של מספר גורמים, יכולות ממש להיפגע מסגנון תקשורת המבוסס אך ורק על שיחות וידאו. גם חברות שהממשק החברתי בהן חשוב להצלחתן (בעיקר חברות עם מבנה ארגוני לא-היררכי המעודד עבודת צוות), יכולות להראות ירידה בביצועים, במוטיבציה ובמסוגלות הצוות לאחר תק' ממושכת של שימוש בווידאו צ'טים בלבד. הבאת המשתתפים לפגישות במרחב הווירטואלי במקרים כאלה, יכולה מאוד לעזור.

אגארוואלה ולי, שני היזמים שהמציאו את ספשיאל, הבינו את הצורך של צוותים מקצועיים לחבור לחשיבה משותפת מבלי להיות נוכחים באותו החדר פיזית ולכן הם המציאו כלי המאפשר תקשורת יעילה גם מרחוק. הכלי, מצד אחד, חוסך לחברה זמן ומשאבים הכרוכים בנסיעות, ומצד שני, מאפשר אינטראקציה בינאישית אמיתית, שקצת מתפספסת באמצעים הקיימים לתקשורת מרחוק כיום.

זוכרים את שיחת הזום ההיא שלא היה לכם כוח אליה? מן הסתם, עברתם מהר מאוד לפייסבוק בטלפון מתחת לשולחן. קל לעשות את זה בשיחות זום, כי לא נדרש מאיתנו קשר-עין בפגישות רבות משתתפים, ורמת המעורבות שלנו יכולה להישאר נמוכה (מקסימום, פעם בכמה זמן נשאל איזו שאלה). עם ספשיאל לא נוכל לא להיות מעורבים בפגישות וירטואליות, בדיוק כמו בפגישות "אמיתיות", פנים מול פנים.

ספשיאל, מאפשרת לצוותים "להיות במקום" ולהיות מעורבים פיזית, גם אם הם לא חולקים את אותו החלל והזמן. אפשר לשבת ממש ליד מישהו, ליצור קשר עין, לחלוק באופן ויזואלי את המסמכים והמצגות שכרגע עובדים עליהם (על פניו, החיבור של הטקסט לתמונה לפקודות קוליות נראה מעולה – אפשר להגדיר שמילים שנאמרות יהפכו לתמונות המוצגות באוויר מולנו), להוסיף פתקיות, לשרטט על המוצר או המצגת ואפילו להרים כוסית של happy hour עם כל הצוות העולמי ביחד.

איך מתחברים?

כל מה שצריך הוא כתובת אימייל לאבטחת החשבון כדי ליצור גישה לחדר פרטי שסגור לצוות ספציפי. אפשר גם ליצר אווטאר (נוצר ע"י צילום בלייב במצלמת המחשב והתאמה אוטומטית לגוף של גבר או אישה ועושה עבודה לא רעה). אבל, רק בעלי משקפי AR/VR יוכלו ממש להיכנס לחדר עם דמות האווטאר שלהם.

את החדר יוצרים בקלות - נותנים לו את שם הצוות, ממלאים טופס הזמנה עם כתובת המיילים של חברי הצוות וכל אחד בעצם יכול להצטרף ולהשתתף. אם יש למשתתפים משקפיים, הם יופיעו גם עם גוף וירטואלי, למי שאין - דמותו תופיע כתמונת ווידאו רגילה (2D מלבני צף עם צילומים ממצלמת האינטרנט שלך בתצוגה, ראו תמונה). החברה עובדת כיום עם מכשירים מבית Oculus Quest, HoloLens 1 & 2 Magic Leap וכמובן עם אפליקציית ווב ומובייל עצמאית (עבור D2).

כדי ליצור חוויה משרדית שלמה, ניתן ליצור כמה חללים משותפים שרוצים - חדר ישיבות, מטבחון להכנת קפה משותף וכו'. המערכת תומכת בפגישות עד 30 משתתפים עם משקפיים (בלי משקפיים יכולים להצטרף גם יותר).

ככה נראה מפגש משותף לבעלי משקפיים, ולאחרים שנכנסים מהאפליקציה ללא משקפיים, לנוכחים פיזית ולנוכחים מרחוק:

זה לדוגמא האווטאר שלי:

את האווטאר קל מאוד לבנות - צילום סטטי של עצמך ממצלמת המחשב הופך לדמות שמזיזה את הראש - ימינה, שמאלה, למעלה ולמטה. הדמות משלימה בעצמה חלקים שכלל אינם נמצאים בתמונה (כמו תמונת הפרופיל, עיניים סגורות במצמוץ). את הצוות הקמתי תוך שתי דקות (כלל הפעם את כל בני המשפחה שלי -"צוות קרמר"). בהיעדר משקפיים, כולנו נשארו כדמויות גיפ שזזות לצדדים, מחוות בידיים, וסוגרות עיניים כל כמה שניות במצמוץ. התוצאה מאוד דומה לעולם האמיתי, וכולנו גילינו שזה ממש ממכר לברוא את הדמות שלנו מצילום פשוט במחשב.

Remote Collaboration

ניסיונות להביא את עצמנו למרחב הווירטואלי קיימים כבר לא מעט שנים. אני עוד זוכרת כמה זה היה מסעיר להיכנס כדמות ולברוא עולם ב-second life במשחק המדמה מציאות (אגב, גם הם נכנסו לזירה העסקית לאחרונה). גם Facebook Shared Spaces ניסתה בעבר להעביר אותנו מהדו-ממד לתלת-ממד ברשת החברתית – מהלך שגם לא הפך לוויראלי.

בינתיים, עושה רושם שהתלות במשקפיים ייעודיות המאפשרות את החוויה, יכולה לעכב את הכניסה של ספשיאל לשוק. למרות ההתקדמות הטכנולוגית המהירה ושורת המוצרים שיצאו לשוק בשנה וחצי האחרונות, שמעניקים למשתמש חוויה איכותית, תחום המציאות המדומה (VR) לא ממש התרומם וכיום, יש בכל העולם רק ל-6 מיליון איש משקפיים כאלה.

למה בעצם שוק משקפי ה-VR/AR עוד לא התפוצץ בגדול?

לפי התחזיות המקוריות עם פריצתן לשוק, כולנו היינו אמורים היום לחבוש משקפי מציאות מדומה ולבלות הרבה מזמננו הפנוי בתוך עולמות וירטואליים (נכון יותר לומר head-set, אבל התרגום לעברית לא נשמע טוב). משום מה, זה לא קרה. כנראה מדובר בשילוב של כמה גורמים - בראש ובראשונה, אין מספיק מוצרים בשוק הדורשים שימוש במשקפיים (מעבר לעולם הגיימינג והבידור), זה הופך אותן למוצר מדף לא ממש הכרחי ואת המחיר גבוה מאוד פר שימוש.

בנוסף, המשקפיים עדיין לא מעוצבות באופן שמקל על שימוש ארוך - חלקן מסובלות, אחרות מחממות, כבדות ולא נוחות ולחלק גדול מהמשתמשים, נגרם מהשימוש בהם כאב ראש או סחרחורות המקשים על חזרה לתפקוד רגיל לאחר השימוש. גם חווית המשתמש (בעיקר הגרפיקה והרזולוציה) של רוב המוצרים הנתמכים לא תמיד מצדיקה את ההשקעה, ומשתמשים רבים טוענים שלאחר מס' פעמים שהקדישו לניסוי החוויה, הקסם פג ואין להם רצון להמשיך ולחזור להשתמש במוצר.

עניין אחר הוא שיווקי מיתוגי - המשקפיים מקושרות באופן בלעדי עם צעירים ועם עולם הגיימינג וכיום, קצת קשה לצרכנים לחבר אותן לפעילות אחרת עבור קהלי מטרה בעלי פרופיל שונה (עבור יוזמות חינוכיות ועסקיות למשל) ולבסוף, מתחברת לכאן גם שאלה מוסרית שמעכבת גם כנראה רכישה - האם אנחנו באמת רוצים לעודד אנשים להיות מנותקים לחלוטין מהסביבה בה הם נמצאים למשך זמן ממושך, רק כדי שיוכלו להיות באותו הזמן בעולם מדומה המחייב התעסקות בלעדית רק בו (חשבו בבקשה על הילדים שלכם לפני התשובה)?

ככל הנראה, המעבר של משקפי AR/VR לשימוש המוני (mass market) יתפתח רק אם יותר חברות כמו ספשיאל ירחיבו את השימוש בהם לתחומים נוספים - כמו שוק העבודה.

בספשיאל גם זיהו את המשקפיים כחסם רציני בשוק ולכן, השיקו במאי האחרון אפליקציות לאייפון ולאנדרואיד המשתמשות במצלמת הטלפון כדי ליצור את חווית האווטאר הווירטואלית ברמה נוחה ונגישה יותר בדרך המאפשרת להשתתף בפגישות וירטואליות גם ללא אווטאר באמצעות וידאו דו-ממד רגיל. ממה שראיתי, ההצטרפות מהאינטרנט היא אכן תוספת נחמדה, אבל אם רוצים שהאווטאר יכנס גם לחדר ולקבל את החוויה שלמה, צריכים מספיק משתתפים עם משקפיים, אחרת החוויה קצת מסורבלת.

שני היזמים של ספישאל מאוד מרשימים (מצורף לינק לכל אחד בראש העמוד, אגארוואלה כבר מכר חברה קודמת לגוגל בעבר, ושניהם מעוררי השראה) והם הצליחו לסחוף אחריהם את הסיליקון וואלי בסערה. בינואר האחרון (2020), גייסו round A בגובה 14 מיליון דולרים (הסיבוב הקודם, שנה לפני כן באוקטובר 2018, עמד על 8 מיליון דולר). רשימת המשקיעים בחברה יוצאת דופן וכוללת את המייסד המשותף של אינסטגרם Mike Krieger המייסד של Mark Pincus, Andy Hertzfeld - Zynga (מיוצרי המקינטוש) וגם קרנות גדולות כמו White Star Capital, iNovia, Kakao Ventures Baidu, Expa, Lerer Hippeau, Leaders Fund, Samsung NEXT.

לדברי המייסדים, בשנה הראשונה לפעילותה, הביעו התעניינות במוצר כ-25% מהחברות האמריקאיות המובילות (Fortune 1,000) חלקן חברות שאינן טכנולוגיות כלל כמו מאטל, פורינה, Nestle ו BNP Paribas.

הקורונה כצפוי הביאה להתעניינות מוגברת של השוק והצפי הוא שהחברה תכפיל את צמיחתה בשנה הקרובה ובעקבותיה נסגר באפריל האחרון שת"פ מסחרי של ספשיאל עם magic leap בשם quick start collaboration ושתיהן מאפשרות לחברות ולעסקים לקבל חבילה של ארבע head-set ומנוי לספשיאל ל-45 יום בחינם (לאחר מכן אגב, המחיר יעמוד על 5K$).

המודל העסקי מאפשר בדומה לזום שימוש בחינם ל-40 דקות בחדר ומגביל שמירה של שלושה חדרים בלבד. לשימוש מוגבר יותר – ניתן לעבור למסלול החברות. כיום אגב, זמן הקורונה הביא לשינוי המודל והשימוש חינמי ולא מוגבל. מטרתו לעודד שימוש במוצר, קבלת פידבק מהשטח וחדירה לשוק, אז אם זה עונה לכם על הצורך, אולי זו הזמנות טובה להתנסות במוצר (שימו לב, המוצר אומנם נמצא בשימוש אבל עדיין בגרסת בטא).

Holographic Office - המשרד החדש

דוגמה מוצלחת לעבודה מרחוק בעולם החדש מציגה מאטל (Mattel) – המשתמשת בחדרים הווירטואליים כדי להציג מודלים של מוצרים חדשים לצורך ביקורות עמיתים. כך, החברה גם מפחיתה משמעותית את ההוצאות על בניית דגמים בפועל בעולם האמיתי וגם מקבלת פידבק מכל הנוכחים בזמן אמת מבלי לטוס בעולם. בפגישות הווירטואליות, יכולים המהנדסים לשרטט על גבי הדגם, להוסיף הערות לפיתוח ולהסתובב 360 מעלות סביבו כדי לבדוק מה יש לשפר או לשנות. הכל נשאר מתועד בחדר, כך שאפשר לחזור ולבקר את הדגם עם ההערות גם אחר כך. לפי ספשיאל ומטאל, החסכון בזמן וכסף עצומים - תהליך שהיה לוקח בעבר כמה שבועות, טיסות ויבשות, צומצם עכשיו לכמה פגישות אונליין.

אין לי ספק שמפגשי האווטאר באו להישאר והם יעוררו בעולם שינוי אמיתי גם בתק' פוסט-קורונה. שימוש במפגשים וירטואליים באמצעות הולוגרפיקות יכול להביא אותנו לעולם בו חללים פיזיים לקיום משרדים לא יהיו בכלל רלוונטיים, ולעולם בו הרבה טיסות יהפכו למיותרות, מהלך שללא ספק ישפיע לטובה על זיהום כדור הארץ (וגם על הזמן בו נבלה עם המשפחות שלנו).

אנחנו רואים בתק' הנוכחית שהעבודה מרחוק סה"כ מתבצעת לא רע. אבל, ספשיאל יכולה להיות זו שתהפוך את החוויה המקצועית של העבודה מרחוק לשלמה יותר ולתת מענה מצוין גם לצדדים החברתיים והיצירתיים בעבודה המשותפת שכל כך חסרים לנו בפתרונות הקיימים כיום.

חזון החברה מיומה הראשון הולך ומתקרב - לא רחוק היום בו כל אחד מאיתנו יוכל לעבוד מהיכן שירצה בכדור הארץ ובו זמנית גם לחלוק את אותו החלל עם חברים לצוות, כיסא ליד כיסא, במשך כל היום, בדיוק כמו במשרד הפיזי, מעבר למגבלות החלל והזמן.

עוד סרטוני חובה עבור מי שגם מתלהב מהרעיון והאפשרויות החדשות:

Spatial - Collaborate from Anywhere in AR

Jinha Lee - Holographic meeting platform

Working from Home with Spatials

עדכון סטטוס נכון לסוף 2025

מאז שנכתב הפוסט הזה ב-2020, Spatial עברה תהליך מעניין שלא מעט סטארטאפים בעלי חזון של מגדירי קטגוריה חווים: התנגשות בין חזון גדול למציאות בה השוק עוד לא מוכן עבורו.

בשנים 2021–2022 החברה החלה לשנות את מיקוד הפעילות שלה ולמעשה, ביצעה פיבוט כפול.

הרעיון של “משרד וירטואלי מלא” עם אווטארים לעבודה יומיומית לא הפך לסטנדרט ארגוני, בעיקר בגלל חסם חומרה משמעותי - כפי שחששתי, רוב האנשים פשוט לא עברו להשתמש במשקפי VR, לא בעבודה ולא ביום-יום.

 לפי נתוני IDC, שוק משקפי ה-VR וה-AR צמח הרבה יותר לאט מהתחזיות המוקדמות, והאימוץ בקרב ארגונים נשאר מוגבל יחסית, בעיקר מחוץ לגיימינג ותעשיות סימולציה ייעודיות.

בשלב זה Spatial עשתה Pivot מודע: היא זנחה את הנרטיב של “משרד העתיד לכל עובד” ועברה למיתוג מחדש כפלטפורמה ליצירת חוויות תלת-ממד, חללי תוכן, תערוכות וקהילות ליוצרים, מותגים ואמנים דיגיטליים.

במקום להתמקד ב-enterprise collaboration כמוצר מרכזי, הפוקוס עבר לעולמות של תוכן, יצירה, קהילות ואירועים וירטואליים. המוצר עצמו עבר אופטימיזציה כך שיעבוד גם דרך דפדפן, מובייל ו-VR, ולא יחייב ציוד ייעודי כדי להיכנס לעולם הווירטואלי. השינוי הזה ניכר גם באתר החברה ובשפת המסרים שלה, שמדגישה היום יצירה, תרבות דיגיטלית ו-web3 הרבה יותר מעבודה משרדית קלאסית.

נכון להיום Spatial עדיין פעילה, ממשיכה לפתח את הפלטפורמה ומציעה מודלים חינמיים וארגוניים.

בשנים האחרונות החברה השיקה יכולות חדשות שמתחברות לעולמות האמנות הדיגיטלית, חוויות מותג ואירועים אינטראקטיביים, כולל אינטגרציות לפלטפורמות תוכן ונכסים דיגיטליים.

היא כבר לא מנסה להחליף את Zoom או Teams, אלא בונה שכבת חוויה חדשות מעל תעשיות שבהן הערך של מרחב תלת-ממדי ברור יותר, כמו תרבות, מדיה, בידור ושיווק חווייתי .

מבחינת Category Design, זה מקרה לימוד קלאסי לחברה שניסתה להוביל קטגוריה לפני שהשוק היה מוכן אליה.

החזון היה מדויק, אך הטיימינג לא - התלות בחומרה לא בשלה, יחד עם עייפות כללית מהייפ המטאוורס, אילצו את היזמים לשנות כיוון.

אבל, זה לא נחשב לכישלון, אלא לזוג של Category Reset.

החברה לא נסגרה, היא מרוויחה לא רע ושינוי הזירה בה היא פועלת, עזר לה למצוא שוק בו הצעת הערך שלה רלוונטית לו באמת.

לפעמים, במקום להכריח את העולם לאמץ טכנולוגיה לא בשלה, כדאי ללכת למקומות בהם הערך מובן מאליו.

הסיפור של Spatial מזכיר שתכנון קטגוריה אינו אירוע חד-פעמי אלא תהליך.

חזון גדול בלי מוכנות שוק לא מספיק, ומיצוב מדוייק ואמיתי דורש גם אומץ לשנות את הפוזיציה ולהתאים את המוצר לשוק כשצריך. לפעמים הניצחון דווקא לא נמצא בעיצוב קטגוריה חדשה, אלא באומץ לדעת מתי לצאת ממנה, ולהמציא מחדש.

עוד פיבוט מיוחד, אפשר למצוא בקייסטדי של VIMEO - סטרטאפ שידע לעשות בזמן פיבוט מדוייק ע"י מנכ"לית לא שגרתית.