הפרעות קשב 23.08.25: הכירו את ג'יברלינק - השפה החדשה של סוכני הבינה המלאכותית | פיטרתי את צ'ט5 וזה מרגיש נהדר | אפשר כבר להשיק מוצר מבלי להשיק
- רויטל קרמר
- לפני 5 ימים
- זמן קריאה 9 דקות
בכל שבוע, אני כותבת כאן על נושאים "שהפריעו לי" בזירות השונות ומשתפת אתכם במחשבות ומה שהיה.
תמיד שמחה לשמוע דעות נוספות, ללמוד עוד ולהרחיב את ההפרעה :)
תרגישו חופשי לשלוח לחברים או ליצור איתי קשר ישירות בווצאפ וכמובן, לעקוב אחריי ברשתות החברתיות בזמן אמת.
הפרעות הקשב של השבוע:
הסוכנים באים וזה בדיוק מה שחשבתם שזה - מראה שחורה
השבוע פיטרתי את צ’טגפטה 5 וכדאי לך לחשוב על זה גם
איך אפשר להשיק מוצר מבלי שהושק?
על מה באמת הם מדברים שם?
הסוכנים באים וזה בדיוק מה שחשבתם שזה - מראה שחורה
הוותיקים בינינו, בטח זוכרים איך פעם היינו צריכים לשבת ולחכות למודם עד שיתקשר עם האינטרנט.
אף אחד מאיתנו לא ישכח את הקולות הצורמניים שליוו את תהליך ההתחברות.
ואם אתם לא יודעים על מה אני מדברת כי אתם צעירים מדי, אל דאגה, סידרו לכם שידור חוזר של הסיוט.
זה היה הדבר הראשון כשחשבתי כשראיתי את הסרטון הזה לראשונה.
הדבר השני היה לשאול "איפה מזדכים כאן על הציוד?"
בסרטון רואים שני מסכים עם שני סוכני בינה מלאכותית שמתחילים לתקשר אחד עם השני בשפה אנושית, אחד בשם האדם שמבקש את השירות, והשני בתור החברה נותנת השירות (יש עוד כמה סרטים כאלה ברשת), אבל, הקטע הוא שברגע שהם מזהים ששניהם כלי בינה שמדברים זה עם זה ושזו לא תקשורת מול בן אדם, הם מבקשים ליעל את התקשורת ולדבר בינם לבין עצמם בשפת הג'יברלינק.
השפה הזו נשמעת כמו שפה "סודית" משלהם, שמאוד מזכירה את המודם החורק והשנוא מלפני כמה עשרות שנים. זו לא שפה שמובנת לבני אדם, אבל מסתבר שהיא מאוד יעילה בתקשורת בין מכונות.
אז שני החומדים האלה סוגרים ביניהם כל מיני דברים, ואנחנו לא בלופ.
מספרים לנו שעידן הסוכנים של הבינה המלאכותית יחסוך לנו מלא זמן ואנרגיה, אבל שכחו לומר שיש מצב שאנחנו לא צריכים להבין אותם ומבחינתם, אין בעיה שלא נהיה צד בעניין.
אאוץ’.
מה זו שפת הג'יברלינק (GibberLink)?
מדובר בפרויקט תקשורת חדשני די צעיר (מתחילת השנה הנוכחית) שפותח על ידי שני מפתחי AI מוכשרים: Boris Starkov ו‑Anton Pidkuiko במסגרת תחרות האקתון של ElevenLabs בלונדון.
הרעיון הוא לטפל בחוסר היעילות של שפה טבעית בתקשורת מכונה.
בוריס ואנטון דמיינו מערכת שבה מכונות יוכלו לתקשר בצורה יעילה יותר באמצעות פרוטוקול המותאם ליכולות שלהן ולא ליכולות המוגבלות בשפה האנושית. כך, ברגע שסוכני ה-AI מזהים זה את זה כישויות מלאכותיות, הם מסכימים לעבור לפרוטוקול משותף מבוסס צליל באמצעות GGWave - טכנולוגיית קוד פתוח שמעבירה נתונים באמצעות צליל.
ההשלכות של שינוי פרוטוקול התקשורת עמוקות לדעתי ולא מספיק מדוברות.
הנה הטייק שלי.
למה גי’ברלינק טוב?
מעבר לשפת ג’יברלינק ממש יעילה
השימוש ב‑ GibberLink חוסך לסוכני הבינה עד כ-80% בזמן התקשורת, ומבזבז פחות יכולות חישוביות. כמה פחות? מעבר לג’יברלינק חוסך עד 90% במשאבי GPU שמוקדשים לדיבור/הכרה קולית.
אלו נתונים שמשמעותיים מאוד במיוחד במקומות בהם יש עומס תקשורתי שמכביד על עלויות (תחשבו על כל מרכז שירות לקוחות גדול בעולם) ובמיוחד כשעם עליית השימוש בבינה מלאכותית, צריכת GPU מתייקרת ונהיית קשה יותר להפקה.
זה פשוט ופרקטי
סוכני הבינה לא צריכים דיבור אנושי מיותר ולכן יכולים לעבור לצלילים. כשחושבים על זה, גם בני אנוש מוותרים על דיבור כשיכולים. יש סיבה לכך שאנחנו אוהבים להתכתב, או לתקשר רק באימוג'י לפעמים, אז למה לא לפשט את התקשורת אם אפשר?
הפתרון הזה עמיד לרעש
מסתבר שהעברה דרך גלי קול, במיוחד באמצעות GGWave, מאפשרת פעולה טובה יותר בסביבת רעש שבה תקשורת רגילה נכשלת.
למה זה פחות טוב?
קודם כל, אם משהו אינטאטיבית מרגיש לנו בעייתי, כנראה שהוא בעייתי ועוד לא פגשתי מישהו ששלחתי לו את הסרטון הזה שלא הגיב בבעתה.
החשש המיידי שלנו הוא מחוסר אמון בנוגע להבנה של מה הם אומרים שם. כיום, כפי שרואים בסרטון, מצורפים לחריקות גם תמלולי שיחה במקביל לצלילים, אבל מה אם לא ילווה לחריקות הללו שום תרגום בשפת אנוש?
כאשר שני סוכנים מסכמים ביניהם עצמאית לעבור לשפה שאינה מובנת לנו, אנו מאבדים יכולת לפקח או להבין מה בדיוק עומד מאחורי ההודעות והחשש המיידי הוא שאם יום אחד תהיה לסוכנים אוטונומיה, מכל העניין יופנה נגדנו די בקלות.
בנוסף, יש כאן פוטנציאל לא רשמי להונאות ומעבר על החוק.
למרות שמדובר בפרויקט בקוד פתוח ומשתף, התחברות שכזו ללא נוהלי פיקוח עלולה לשמש להחלפת מידע ללא עקבות או “צינור” בלתי נראה למפעילים. תחשבו שמישהו משתלט על הסוכן שלכם, איך תדעו אם הוא פועל לטובתכם או לא? מה קורה במקרים של הקמת סוכנים לצורך מעבר על החוק? הלבנת הון?
זה יכול לגרום ממש להרתעה משימוש וקידום טכנולוגיות חדשות.
הסרטונים האלה מתחילים ליצור לחץ ציבורי שיכול להשפע על התנגדות לשינויים של הבינה ולפחד ציבורי שיעכב אימוץ של טכנולוגיות חדשות. זה יכול להיות די משעשע לראות אנשים ברשתות שמתחילים לדבר על הטכנולוגיה הזו כתחילת הסוף של הקיום האנושי (יש עוד זמן לעליית המכונות, לנשום), או אחרים שחושבים ש"ככה מדברים השדים", “עכשיו הם ירכלו עלינו” או “יעשו יד אחת כנגדנו”, אבל התגובות הללו משקפות תחושות אמיתיות של חוסר ביטחון וחשש מאובדן שליטה ומטירוף טכנולוגי שאוטוטו מגיע.
תוסיפו על זה את נרטיב ה”AI בא לקחת לכם את מקומות העבודה”, והנה, למה שמישהו ירצה לדחוף לקדמה?
אבל בעיניי, שאלת השאלות היא בכלל פילוסופית לגבי מערך הכוחות בין האדם לבינה המלאכותית. שאלות שנוגעות לאתיקה ולשליטה של המפעיל האנושי וגם איך בדיוק שומרים על נאמנות למפעיל האנושי? אולי בכלל לא צריכים כזו נאמנות?
לא מדובר לדעתי רק בשינוי טכנולוגי של שינוי פרוטוקול שיחה, אלא על שינוי טקטוני שמעלה שאלות בנוגע לחשיבות השקיפות והשליטה שלנו במערכות בינה מלאכותית, במיוחד כאשר היא מתקָדמת לפעול בתחום שבו אין לנו נגיעה או הבנה.
ובואו נסתכל למציאות בעיניים - לשם אנחנו הולכים - למקום בו יותר ויותר יכולות לא תהיינה מובנות לנו והשליטה תופק., האם בעולם כזה, לא נהיה חייבים רגולציה ברורה בתחום ו/או גבולות של אסור ומותר? ולמה זה לא כבר קורה?
איך אנחנו מוודאים שבסוף הלופ של כל הטכנולוגיות (או בתחילתו), יעמוד לפיקוח אדם על כל המשמעויות הנגזרות מכך? ומה קורה אם לא? מי נושא באחריות?
האם מישהו שומר עלינו כחברה וכפרטים בזמן בו המכונות מתקדמות בלעדינו?
למה השבוע פיטרתי את צ’טגפטה 5 ואולי כדאי לכם גם
הצ’ט החביב עליי (ועד לא מזמן, על העולם כולן), החליט להתשדרג כדי להזות פחות (לפי פרסומים זרים, הוא הוזה ב-80% פחות, מרשים ומבורך!), רק חבל שבדרך הוא הפך להיות לעוזר אישי גרוע מהזן המעצבן ביותר.
בשבועיים האחרונים הייתה לי משימה מסובכת ממש - ניתוח של שווקים לא קיימים שמחייבים חישובים מסובכים לפי הנחות בסיס משתנות. בקצרה, הייתי צריכה שכלי ה-AI שלי יחזיקו כמויות אדירות של מידע ויוכלו לזכור תהליך ארוך של 12 שעות ביום, כל יום כמעט שבועיים.
בדיוק בזמן הזה, החליט סם אלטמן לשדרג את הצ’ט.
רק שחוץ מהטיימינג הגרוע, התוצאות שלו היו פשוט מחפירות.
קראתי על כל הניסים והנפלאות שהדור החדש אמור לעשות ושמחתי, אבל במציאות, בעיקר דפקתי את הראש על השולחן ולא הבנתי את הפער בין ההבטחה לביצועים העלובים.
מעבר לתוצאות, הצ’ט “המשודרג” נתקע כל הזמן.
הוא לא הפסיק “לחשוב” ואני, שכל כך התרגלתי לשירות של שבריר שנייה, למדתי בדרך הקשה מה עושה דקה של המתנה על כל שאלה למערכת העצבים שלי בימינו.
בנוסף, הוא גם הזה שטויות בטירוף ויותר מזה, טעה בחישובים ברורים.
במציאות, לא רק ההבטחה לירידה משמעותית בהזיות לא הורגשה, הוא פשוט יותר הזה מאשר לא. כמות הפעמים שלחצתי בהם על אגודל למטה עברה את המאות לדעתי והכי גרוע, גם כשתיקנתי אותו, הוא המשיך לטעות.
המזל שלי הוא שאני מגיעה אליו עם ניסיון ולא מקבלת תשובות כטאבולה-ראסה.
אני יודעת בדיוק מתי התשובות לא נכונות ואני יודעת לחשב בעצמי גדלי שוק שהן נגזרת של ספקולציות על הנחות בסיס (ותודה מנטורים שלי אי-שם בתחילת הדרך שלימדו אותי לחשב צעד-אחר-צעד).
אבל, אני לא יכולה שלא לחשוב, מה קורה עם כל אלו שעושים עם הצטט נתוחי שוק וומקבלים החלטות “מושכלות” בלי הידע הזה?
יכול להיות שמחיר הטעויות האלה צריך להפוך להיות סיכון מקצועי של חברות בימינו. לא פחות (ואם יש לכם עובדים שעובדים עם הצ’ט, ממליצה לבדוק איתם שהם יודעים להפעיל חשיבה ביקורתית מתאימה ואת הניסיון כדי להחליט לבד בסוף ולנטר אותו לאורך כל הדרך).
בכל מקרה, זה היה השבוע בו נתתי לצ’ט אינספור נסיונות, ובסוף, בלית ברירה פיטרתי אותו והפסקתי את המנוי ל-OpenAI (לא לפני שביקשתי ממנו לכתוב מכתב זועם להנהלה שלו שיפצו אותי על החודש האבוד, אעדכן בתוצאות).
מה הסתבר לי בהמשך וגם אתם צריכים לדעת על צ’ט5
1. אין שום סיבה להיות מנויים היום לצ’ט 5, כי מקבלים את אותם התוצרים גם במודל ללא התשלום.
הסיבה היחידה לעשות מנוי היא בשביל שתהיה לכם האפשרות לחזור אחורה לצ’ט4, ממש יופי של סיבה להיות מנויים.
2. אם תשלמו על מנוי ואם לא, קחו בחשבון שרוב הזמן לא תקבלו את המח המדהים של צ’ט5.
למרות שאתם חושבים שאתם עובדים על המודל הכי מתקדם אי פעם, בעצם מאחורי הקלעים, כל משימה שאנחנו משגרים לו מקבלת התייחסות אחרת, לפי ראות עיניו. לכן, יכל להיות שתצטרכו חישובי-על בצ’ט הכי מתקדם, אבל משום מה המערכת תתן לכם צ’ט הרבה יותר עילג ולחילופין על שאלת כן/לא פשוטה תקבלו התפלפלויות מיותרות.
לא יודעת מה אתכם, לי זמן מרגיש ממש חוסר שקיפות על גבול הרמאות. אני משלמת למנוי כדי לקבל את המוצר הטוב ביותר, אבל בסוף מקבלת חתול-בשק שלא נותן את הפתרון הכי מתקדם שקיים? אני בחוץ.
לא מצאתי אפשרות לשלוט ברמת התשובות כדי לקבל את מקסימום היכולות, והרשת מלאה בדוגמאות של אנשים שמציגים איך הצ’ט טועה במשימות פשוטות כמו כתיבת שמות המדינות על המפה בארה”ב (זה ממש מביך!), או כתיבת רשימת כל הנשיאים בסדר כרונולוגי. האם צ’ט שלא יודע לענות למשימות של ילד בן 10 אמור לעזור לנו במשימות מורכבות? לא פלא שדפקתי את הראש בשולחן.
3. כבר לא מדובר בעדכוני גרסה בלבד.
סם אלטמן לא צפה שזה מה שהולך להיות - כמויות הרשף שעפו לכיוון של OpenAI ברשתות (תראו מה הולך ברדיט, אמא’לה), חשפו שאנחנו כבר לא חיים בעולם מוצרי של עדכוני גרסה בלבד, אלא בשינויים של מוצרים שיש להם תפקיד אמיתי בחיים של אנשים והיקשרות רגשית עמוקה. ובינינו, גם אותי הפתיע כמה כעסתי על תוכנה שלא מתפקדת כמו שצריך.
אלטמן חשב שהוא ישיק גרסה חדשה וימשיך הלאה, אבל המשתמשים, הכריחו אותו לחזור אחורה ולאפשר לבחור בגרסה הישנה שהם מעדיפים. בנוסף, האם השקת המנוע הצולע מבשרת שהגענו לתקרת זכוכית? האם יכול להיות שההתקדמות האקספוננציאלית שכולנו בונים עליה שתביא את ה-AGI בעוד שנתיים, בעצם לא בטוח בכיוון?
מבחינתי, לא הייתה ברירה, אלא למצוא כלי אחר (פרפליקסיטי אגב כבר לא הבחירה האולטימטיבית למחקרי שוק, כי הוא גם מאכזב לאחרונה).
אז עברתי לגרוק ופה, חיכתה לי הפתעה אמיתית - המעבר לגרוק מצ’ט5, היה כמו לעבור מגן ילדים לתיכון.
קודם כל, הוא לא מתחנף ולא מרצה (גם צ’ט 5 כבר כמעט שם וזה ממש מעודד למי שצריך אותם שיעבדו ויסתמו), אבל יותר מזה, הוא ממש ידע לצפות את הצעד הבא שלי (ולא בסגנון “האם תרצי שאנסה לך שקף מהסיכום הזה” אלא בהרמת החישובים שלי לרמה הבאה לפני שביקשתי).
עשיתי מנוי בגרוק, ולמדתי גם איך כדאי לי להשתפר
1. התלות שלי בכלי ה-AI ממש גדולה כמובן גם במישור האישי, אבל מבחינת עבודה, הם משפרים את היכולת שלי ממש. תגידו לי שאין לי לפטופ לעבוד עליו ואני אסתדר (פעם זה היה ממש אסון). אבל, תגידו לי שאין לי AI, ואני בוכה. איך זה קרה כל כך מהר התלות הזו? וכמה זה עמוק.
2. בניתוח לאחור, הדביקות שלי לצ’טגפטה הפתיעה אותי. למה לא עזבתי את המנוי קודם?
הרי, כלי הבינה לא מצריכים למידה או הסתגלות, והם די דומים זה לזה מבחינת השימוש, ואני גם מכירה את רובם.
ובכל זאת, לקח לי לא מעט זמן עד שהסכמתי לזנוח את הצ’ט5 ולעבור.
איזו טעות.
3. מעכשיו, אני הולכת לבדוק בכל כמה חודשים מי יותר טוב באיזו משימה ולעבור בקלות מכלי לכלי.
כולנו צריכים להבין שהיכולות של הכלים האלה משתנות כל הזמן, ואין מקום יותר לנאמנות למוצר מסויים רק כי התרגלנו, כשאנחנו יכולים למקסם שימוש בכלי לפי המשימה באופן משתנה. ההרגל לא עובד לטובתנו.
4. אני נעה בין הערצה לתיעוב של אילון מאסק. איך אפשר בו זמנית להיות כזה דוש וגם אדם שפשוט עושה מוצרים ליגה? אחלה גרוק!
קיצר, אין שום סיבה להישאר עם צ’ט5 בזמן שיש בשוק כלים טובים יותר למשימות שונות.
יכול להיות שהוא ממשיך לכתוב לכם פוסטים טובים ללינקדאין ושהתרגלתם (כמוני) לפנות רק אליו, אבל זו טעות.
אם יש לכם משימות עומק, מחקרים, או פרוייקטים שצריכים החזקה ממושכת של ימים, נושאים ו-Reasoning, הצ’ט כבר לא הכתובת, לפחות לא בזמן הזה (אבדוק אותו שוב בעוד חודש-חודשיים).
נסו את גרוק, או כלים אחרים - הם כולם עשו קפיצה משמעותית, לא רק OpenAI.
איך גרסה למשחק שעוד לא קיימת, כבר עושה רעש?
אם יש לכם בני נוער שחזקים בגיימינג, יש מצב שהייתם חשופים גם לניג’וסים שלהם לרכוש את הגרסה החדשה של GTA VII, המשחק מבית Rockstar.
הרשת הוצפה בתמונות של המשחק עם גרפיקה סופר־משכנעת, וזה גרר דיונים סוערים בדיסקורד, ברדיט ובטוויטר, ואלפי אנשים חיפשו את המשחק בנרות, פנו לחברה ולא הפסיקו לדבר על זה.
וגם אני.
אבל, מה הייתה הבעיה?
אין באמת משחק חדש.
כל תמונות המסך המשכנעות של המסכים, נוצרו בידי AI ע”י מעריצים. לחברה מסתבר זה יצר כאב ראש, כי מסתבר שהם עוד רחוקים בפיתוח והביקוש מחייב אותם להזדרז. אבל, מבחינה שיווקית, לא יכולתי שלא לחייך ולחשוב כמה זה פשוט נהדר.
הנה אני, יושבת עם המתבגר בבית, ושנינו חורשים את האינטרנט לחפש משחק שעוד לא קיים - נרשמים לכל מיני פורומים מקצועיים, חוקרים ומתבאסים לגלות שעדיין אין משחק, ועכשיו, פשוט יושבים ומחכים להשקה האמיתית.
ממצב בו בכלל לא ידענו שיש השקה, למצב בו אנחנו ממש ב-FOMO וכל זה בגלל כמה תמונות AI ברשת.
זה חידד אצלי את ההבנה לגבי הבאז שאפשר היום לייצר סביב השקת מוצרים חדשים (ולא רק מוצרי B2C אגב) ואפשר לעשות את זה הרבה לפני שהם בשוק כי פשוט היום לייצר ביקוש, אם יש לכם כבר קהילה של משתמשים.
פעם (רק לפני שנה-שנתיים), כל זה היה דורש משאבים עצומים, ועכשיו, שלמו לכמה משפיעני AI טובים, והמוצר שלכם מציף את הרשת, בכלום זמן ותקציב.
זה משנה את המשחק השיווקי מהייסוד סביב השקות וגם את לוחות הזמנים - אם פעם היינו משיקים מוצרים או פיצ’רים אחת-להרבה-זמן סביב ההוצאה לשוק, כיום, אפשר לקצר את הטווחים ולהשיק גם הרבה יותר פעמים והכי חשוב, להשיק מוצרים אפילו אם המוצר עוד לא קיים בשוק.
הפאונדרים יכולים לייצר רעש סביב “תהלך בניית החברה”.
השיווק יכול לצאת עם סיפור טוב, ויזואליה משכנעת, ובניית ביקושים, הרבה לפני ההשקה בפועל ולא רק סביבה.
סטארטאפים חכמים יכולים השתמש בזה לטובתם:
אפשר לבנות פרומואים/טיזרים מוקדמים (תחשבו על הדלפה מכוונת או הצצה קטנה שיכולה לייצר ציפייה).
אפשר לייצר FOMO “מה זה הולך להיות?” איך זה ייראה?" “למה כולם מחכים דווקא לנו?” “מתי יוצא X לשוק?”
דברו על העתיד כאילו הוא כבר כאן בזמן שכולם מתעסקים בהווה, כדרך להוביל את השיח ואת התדמית החדשנית שלכם גם אם אין משהו ממשי למכור כרגע (תמיד אפשר להפנות לעמודי early-birds-deals או רשימת ממתינים).
רעיון למחשבה.