הפרעות קשב 18.07.25: שוק ה-Creator Economy לוקח בעלות על המותגים, סיכום הרבעון השני של הכנסות קרנות הון-סיכון בארה”ב מכה את התחזיות ואם ציירו לכם קשתות אדומות מעל הראש ברשת, זו הסיבה

בכל שבוע, אני כותבת כאן על נושאים "שהפריעו לי" בזירות השונות ומשתפת אתכם במחשבות ומה שהיה.

תמיד שמחה לשמוע דעות נוספות, ללמוד עוד ולהרחיב את ההפרעה :)

תרגישו חופשי לשלוח לחברים או ליצור איתי קשר ישירות בווצאפ וכמובן, לעקוב אחריי ברשתות החברתיות בזמן אמת.

הפרעות הקשב של השבוע:

שוק ה-Creator Economy לוקח בעלות על המותגים

סיכום הרבעון השני של הכנסות קרנות הון-סיכון בארה”ב - מהיר ועצבני

ציירו לכם קשתות אדומות מעל הראש ברשת? זו הסיבה

---

מילדים חמודים ומשעוממים בטיקטוק, למובילי דעה וערוצי תקשורת ששווים הרבה כסף

שוק ה-Creator Economy לוקח בעלות

זו כבר תקופה ששוק יוצרי התוכן (Creator Economy) מציג בפנינו סוג חדש של יזמים ויזמות - צעירים בדר”כ, שפותחים מצלמה וערוצים בסושיאל ומצליחים להרוויח מיליונים מכל מיני תכנים, קידומים ושיתופי פעולה (שאלתי האם יוצרי התוכן הופכים ליזמים החדשים, כאן).

אבל, זו הייתה כנראה רק שאלה של זמן עד שיתחילו הרכישות והנתונים מתחילת שנת 2025 מצביעים על מגמה עולה עם 52 עסקאות מיזוג ורכישה בתחום, זינוק של 73% לעומת השנה שעברה.

חברות פרסום כמו Publicis שופכות מאות מיליונים על פלטפורמות לשיווק משפיענים. קרנות פרטיות כמו Summit Partners ו‑PSG משקיעות סכומים דמיוניים בחברות נישתיות שמנהלות קהילות של יוצרים ורק בשבוע שעבר כתבתי על הגדלת התקציבים של יוניליוור שמסיטה כמעט את כל תקציבי הפרסום שלה מהמסך הקטן, ליוצרי תוכן ברשת. כולן מנסות לאחוז בפיסת שליטה על מה שכולם כבר מבינים שהוא הנדל"ן החדש של עולם השיווק: תשומת הלב האנושית.

אבל עסקאות ענק לא מוגבלות רק לחברות תוכן, ואם מחפשים את הרגע שבו הכל השתנה, כנראה נמצא אותו באולפן הפודקאסט של ג’ו רוגן. בתחילת 2024, רוגן חתם על חוזה חדש עם Spotify, בשווי של 250 מיליון דולר, וביטל את הבלעדיות שהייתה לו בעבר, מהלך שאפשר לו לחזור להפצה רחבה יותר, מבלי לוותר על נתח מהרווחים.

העסקה הזו לא רק סימנה סטנדרט חדש עבור התעשייה, היא שינתה את הכללים: פלטפורמה מובילה בתחומה ועולמית מוכנה להשקיע סכום ששווה בערך לתקציב של פלטפורמה טלוויזיונית רחבת היקף, לאדם פרטי, רק כדי לשמור על בלעדיות. לספוטיפיי כבר היו בשלב הזה מאות מיליוני מאזינים, והצעד הזה מסמן בעיניי יותר מהכל, מעבר מתחרות על כמות של מאזינים לתחרות על שליטה בסיפור, חיבוריות והשפעה.

עסקת רוגן הצביעה על שינוי במאזן הכוחות - הוא לא אצל הרשתות, לא אצל המפרסמים, אלא אצל היוצרים עצמם. לכן, בין אם מדובר בעסקת ענק עם פודקאסטר שמכתיב את האג’נדה הפוליטית בארה”ב, ובין אם מדובר במיזוג של סוכנות קריאייטיב עם פלטפורמת משפיענים, או בחיבור של יוצרי תוכן עם חברות מזון - כל מהלך עזה בשוק הזה הוא בעצם קרב על בעלות ונרטיב.

הקרב על הבעלות, הוא קרב על נוכחות בפלטפורמות, על מי אומר את המילים ומספר את הסיפור, בקול של מי, והכי חשוב - למי יש בעלות על הזמן ותשומת הלב של הקהל. שלנו. ויוצרי התוכן הם חד-משמעית אלו שקובעים לנו היום מה לחשוב ולצרוך הרבה יותר מצורות פרסום אחרות.

מה שנראה עד לפני שנתיים כתחום חובבני של יוצרים קטינים ב-TikTok הפך היום לקרקע אסטרטגית שכולם רוצים לדרוך עליה. ואם המגמה הזו תימשך, זה לא יהיה רק שוק של תוכן, זה יהיה שוק של שליטה.

קריאה נוספת למיטיבי לכת: הד"ו”ח המלא Quartermast: 2025 H1 Creator Economy M&A Report

---

הדיפנסטק בעלייה משמעותית

הרבעון השני של 2025 עבור ההון-סיכון בארה”ב בשתי מילים - מהיר ועצבני

הרבה חששות צצו בארה”ב בתחילת השנה והצפי להשקעות בארה”ב ובעולם, לא היה מעודד. מיתון מתמשך, חוסר בהירות בנוגע למיסוי העולמי, אינפלציה עקשנית, ורוח רגולטורית שנושבת מהכיוון הלא נכון, היה נראה טבעי שמשקיעי הון סיכון ינעלו את הכספות וישבו על הגדר, אבל אז הגיעו המספרים של הרבעון השני: מסתבר שלא מעט מיליארדים זרמו לסטרטאפים, ואם לא היינו יודעים אחרת, היינו יכולים להתבלבל ולחשוב ש-2021 חזרה לביקור.

בחצי השנה הראשונים של 2025 הושקע בארה״ב כ־$162.8 מיליארד בהשקעות VC וזה גידול של 75.6% לעומת אותו פרק זמן בשנת 2024, כאשר כמעט 64% מההון הזה זרם לחברות AI וקפיצה גדולה גם בתחום ה-DefenseTech (העולם לא רגוע, זה לא רק אצלנו).

מדובר ברבעון השני החזק מאז 2022 עם השקעות בגובה של כ־$94.6 מיליארד.

שיאללה!

אז איך קרה ששוק ההון-סיכון היכה את התחזיות הפסימיות?

התשובה הקצרה: חובת השקעה, פוטנציאל ייחודי, ורגע נדיר של שינוי גיאו-עסקי. אבל, התשובה הארוכה יותר, הרבה יותר מעניינת.

קודם כל, הכסף כבר שם. או כמו שאומר חבר טוב, “זה כסף של חבל-לי” - קרנות רבות גייסו סכומים אדירים ב־2021-2022, אבל דחו השקעות בשל חוסר וודאות, אבל כשהשעון שלהם התחיל לתקתק מול ה‑LPs, הן היו חייבות להזרים את ההון, או להסתכן באיבוד אמון או באמריקאית פשוטה כסף של "dry powder" - חייב להישרף.

ללוגיסטיקה הזו שמחויבות בה הקרנות, התווספה כמובן תחושת מומנטום, של מי אם לא, ה- AI.

נראה שהבינה המלאכותית הפכה למקלט החדש של הכסף, עם השקעה במהפכה תשתיתית ולא במוצר בודד. מה שקורה עכשיו דומה לאינטרנט בסוף הניינטיז, או למובייל בתחילת העשור הקודם, רק עם פוטנציאל reach גדול הרבה יותר שיגע בכל תחום: ממשפט דרך סייבר ועד ספורט. ההזדמנות נראית, לראשונה זה עשור, כמעט "בלתי ניתנת לפספוס", מי אמר FOMO?

במקביל, ההאטה של השוק והקפיצה הטכנולוגית הפכו הרבה סטרטאפים לטובים יותר. אחרי סבבים רופפים של 2021, החברות ששרדו את 2023 הגיעו ל־2025 רזות יותר, יעילות יותר, ולעיתים קרובות גם ממש רווחיות. כלומר: ההזדמנויות בשוק אכן טובות יותר, גם בהשוואה להשקעות פחות מסוכנות.

ולבסוף, אנחנו עדים גם לשינוי בזהות הכסף.

גופים כמו קרנות עושר לאומיות (SWF), family offices אולטרה-עשירות, ו‑private equity נכנסו חזק לשוק.

הם לא מחויבים לכללים ולמהירות של קרנות הון סיכון קלאסיות. להם יש סבלנות, כיסים עמוקים עבור סיכון גבוה, ופחות פחד מתנודתיות.

התוצאה? שוק שנראה מבלבל מבחוץ, אבל מאוד ברור: הכסף של תעשיית ההון סיכון עצבני, והוא זז.

מגייסים? לא להתייאש, יש כסף בחוץ השנה!

למטיבי לכת: ניתוח מעולה שמנתח מגמות השקעה ווקטורים עולים: CB Insights: State of Venture Q2’25  

---

ציירו לך קשתות אדומות מעל הראש ברשת? זו הסיבה

אם ראיתם לאחרונה ממים, סרטונים או איורים עם קשתות אדומות שמרחפות מעל לראשים של הילדים שלכם או שלכם, אתם לא לבד וזו הסיבה.

סדרת K-Drama חדשה בשם "S Line” תפסה את קוריאה בסערה, וכבשה את הרשת בכל העולם. הסדרה, שעלתה לשידור רק לפני שבוע, כבר הספיקה להפוך לסמל תרבותי בזכות הקשקושים האדומים.

העלילה פשוטה וקצת טיפשית כיאה לז’אנר - הדמות הראשית בסדרה רואה קווים אדומים שמרחפים מעל ראשיהם של אנשים, כשכל קו מייצג מערכת יחסים מינית מהעבר. טוויסט דרמטי וויזואלי חביב שהפך בין לילה למם בזכות הקונטקסט התרבותי ומשחק תופסת על טאבו חברתי.

הקווים האדומים האלו מופיעים עכשיו בעריכות מעל ראשי סלבס, דמויות אנימה ואפילו חיות מחמד. המם עצמו משחק על קונפליקט עמוק בתרבות הקוריאנית, מצד אחד, מדובר בחברה מוחצנת שמובילה את העולם בניתוחים קוסמטיים ובתעשיית יופי חסרת גבולות. מצד שני, כמו ביפן, גם בקוריאה יש נורמות שמושתתות על דיסקרטיות, כבוד ומרחק בין הפרטי לציבורי וטאבו בכל מה שקשור למיניות. לכן, דווקא הרעיון של "לתייג" מערכות יחסים מיניות ישנות מעל הראש, בפרהסיה, מתריס בעיקר בקרב צעירים.

ומה עושים עם זה מותגים? משלבים Real time marketing וזוכים לחשיפה ענקית. שילובים של הקונספט בסטוריז, פילטרים, ציוצים וממים שמאמצים את הקשתות האדומות ככלי סושיאל ויראלי.

משום מה, פחות נראה לי שיתפוס בישראל, אבל אין לדעת, ויראליות היא דבר מוזר ואם זה הגיע אלינו הביתה, הכל יכול להיות.

סופ"ש רגוע ונעים!

רויטל