חיפוש
  • רויטל קרמר

איפה ביל גייטס משקיע ולמה כדאי להתעכב על מגמת ההשקעות הגוברת הזו? (רמז, לא בטכנולוגיה)


אם היו לכם כמה מיליארדים טובים, במה הייתה משקיעים?

זהב? ניירות ערך? נדל"ן? סחר במטבעות? אולי בלוקצ'יין או טכנולוגיות חדשות?

תחשבו עוד קצת.

שאלתי כמה משקיעים שאני מכירה את השאלה הזו, ואף לא אחד ענה את התשובה הבאה:

השקעה בשטחים חקלאיים!


למה דווקא להשקיע בשטחים חקלאיים? Follow the money

כל משקיע מתחיל יודע שאם ייצמד לתיק השקעות של משקיעים גדולים בעלי שם שכבר "עשו את זה", יוכל להבין מגמות וברוב המקרים, כנראה שגם לא יכשל. העצה שלי היום – תבחנו מקרוב את תיק ההשקעות של ביל גייטס.

כידוע, גייטס, היזם המיתולוגי של מיקרוסופט מחזיק באחת מקרנות השקעה הגדולות בעולם (בניהול משותף עם האקסית שגם הקימה את הקרן, מלינדה). הקרן מנסה לפתור בעיות בסקייל עולמי ונוגעת בכל התחומים שיכולים לשפר את קיומנו בעולם הזה לנוכח האתגרים הצפויים בתחומי הרפואה, המזון, המים, המידע, התקשורת ועוד.

גייטס, ידוע ביכולותיו האנליטיות יוצאות הדופן ובחיזוי די מדויק של מגמות העתיד (הוא למשל הבין את הפוטנציאל של האינטרנט ושל פייסבוק, הרבה לפני שמישהו מאתנו זיהה לאן זה הולך), והוא גם האדם שמזוהה יותר מכולם באימוץ טכנולוגיות חדשניות. אז למה הוא משקיע יותר ויותר בשנים האחרונות דווקא באדמות חקלאיות?

מה יש בהשקעה הזו שמסתדר עם החזון של הקרן לפתור את מצוקות העולם ובין טכנולוגיה?


גייטס מסתבר, הוא הבעלים הגדולים ביותר של אדמות חקלאיות בארה"ב(!) עם בבעלות על שטח של לא פחות מ-242 אלף דונם ב -19 מדינות, כשהאחזקה הגדולה ביותר שלו היא בלואיזיאנה (69,071 דונם), אחריה ארקנסו (47,927 דונם) ואריזונה (25,750 דונם).

המאמר של AFN מנסה לענות על השאלה בנוגע למוטיבציית ההשקעות בקרקעות חקלאיות של גייטס ואני אנסה לעורר מחשבה בנוגע לתיקי ההשקעות המקומיים של קרנות בארץ.


בראש ובראשונה, נשאלת השאלה האם הקרן של גייטס בחרה באסטרטגיה חדשה כדי לפתור את בעיות האקלים? גייטס טוען שלא, והוא כנראה לא משקר.

מסתבר שזו פשוט השקעה משתלמת בתיק ההשקעות לאורך זמן.

השקעה בקרקעות חקלאיות היא צעד גאוני שנותן מענה גם לאפוקליפסה העתידית הצפויה (אם בעוד שלושים שנה העולם יהיה בחוסר גדול של מזון ומים, רק האדם שיוכל לייצר מזון ולדאוג לקרובים לו, יוכל לשרוד בבטחה). בנוסף, בניגוד לשוק המניות ושווקים סחירים אחרים, קרקע חקלאית שנמצאת ברשותך, תניב תוצרת ללא קשר למצב השוק, ומכאן -היא מקור לרווח עתידי שאינו נגמר.


מבט מעמיק על מגמות ההשקעה של יתר המשקיעים המוסדיים בארה"ב מראה שגייטס לא לבד. למעשה, בשנים האחרונות כולן עוברות לאסטרטגיות השקעה הכוללות פורטפוליו של אדמות חקלאיות.

צריכים להבין שבמשך שנים רבות, שטחים חקלאיים בארה"ב לא היו סוג נכסים נפוץ בקרב משקיעים פיננסיים - חסמי כניסה רבים עמדו בדרכם, כולל שוק מקוטע מאוד בו רוב שטחי החקלאות היו בבעלות משפחתית; גם היעדר אנשי מקצוע חקלאיים בקרנות ההשקעות, אנשים בעלי ידע להערכת ההשקעות של קרקע חקלאית, לא בדיוק עודדו השקעות מהסוג הזה.


המצב החל להשתנות בתחילת שנות האלפיים, כאשר משקיעים מוסדיים החלו לבחון מקרוב השקעות באדמות חקלאיות. המומנטום הואץ במהלך המשבר הפיננסי הגדול ב-2008, כאשר המשקיעים חיפשו נואשות חלופות להשקעות המסורתיות הבטוחות בדמות אגרות חוב וזהב. המגמה הלכה ותפסה תאוצה ובשנת 2020 היו כבר 166 קרנות המשקיעות באדמות חקלאיות ברחבי העולם לעומת 19 קרנות בלבד בשנת 2005 – גידול של פי 9.


מעניין לראות שגם משקיעים סולידיים לגמרי בחרו באסטרטגיית ההשקעה באדמות חקלאיות (דוגמת אגודת ביטוח המורים והקצבה של קרן ההון לגמלאות אמריקה-קולג' שיש לה תיק שמרני במיוחד ובכל זאת היא מחזיקה בו בנכסי אדמות חקלאיות בשווי של 1.2 טריליון דולר). גייטס, כנראה לא שונה מיתר הקרנות, הוא פשוט היה בין הראשונים לזהות את השוק ועשה את זה ממש בגדול. בנוסף, ההנחה היא, שהקרן של גייטס, בניגוד לשאר הקרנות, כנראה לא תסתפק בקרקעות כמו שהן ותמצא גם דרכים להשביחן באמצעים טכנולוגיים ואחרים.


למה לגייטס למוסדיים אחרים להשקיע דווקא באדמות חקלאיות?

בדיקה של שלושה עשורים אחורה מראה שחוות חקלאיות מניבות היסטורית תשואות ריאליות חזקות משני מקורות עיקריים: תשלומי שכירות וגידולים, וגם ממכירת השטחים לאחר החזקה ועליית הערך.

ההערכה היא שהתשואה השנתית הממוצעת מאדמות חקלאיות עמדה ב-30 השנים האחרונות על 10.9%, לעומת 7.87% בבורסה ו -6% בזהב באותו פרק זמן. יתר על כן, מסתבר ששטחים חקלאיים הם בעלי יציבות גבוהה יותר. כך למשל, באותה התקופה, התנודתיות של שטחי חקלאות עמדה על 6.84% בעוד שהתנודתיות של שוק המניות עמדה על 16.9% והזהב על 14.8%. השקעה באדמות חקלאיות לרוב אינה מושפעת מזעזועים של שווקים אחרים במשק. ראינו את זה מעולה גם עכשיו, במשבר הקורונה - בעוד שוק המניות ירד ב -19.8% בין הרבעון הרביעי 2019 לרבעון הראשון של 2020, שווי שטחי החקלאות ירד רק ב -0.1%- (וזה היה בסך הכל הרבעון השלילי השני בתחום בעשרים השנים האחרונות).


גייטס, כמו משקיעים מוסדיים אחרים, זיהה שהשקעה באדמות חקלאיות מוסיפה גם גיוון לתיק וגם משפיעה על רמת הסיכון של התיק, שהם קריטיים לבניית עושר לטווח ארוך.

זה גם לא מזיק לאג'נדה הכללית של הקרן של הגייטסים להשקיע בנכסים ברי -קיימא, כיוון שאדמות חקלאיות יכולות להניע פיתוחי קיימות בהיקף עצום.

הצפי הוא שהקרן תייעד חלק גדול מהשטחים החקלאים שרכשה כדי ליישם גישות וטכנולוגיות אגטק ופודטק כדי להבטיח שהחקלאים יהיו מסוגלים לענות על הצרכים החקלאיים של המאה ה -21' כמו הגידול הצפוי באוכלוסייה בכדור הארץ (משבעה מיליארד לעשרה מיליארד), על רקע אקלים קיצוני משתנה ומשאבי טבע שהולכים ונשחקים. שיפורי קיימא ופרודוקטיביות יכולים לכלול פיתוח שיטות חקלאות אורגניות או טבעיות, חשיבה על חיסכון במים וחידושים אגרונומיים אחרים לשיפור יעילות תפעול החוות החקלאיות ולשם הקרן של גייטס חותרת.


כיום, אנחנו רואים שלמרות שהאגריפודטק צוברים פופולאריות והחקלאיים די פתוחים לשינוי, עדיין, רוב השינויים יקרים מדי עבור רוב החקלאים בעולם. למעשה, נוצר מצב מוזר בו הטכנולוגיה קיימת, הצורך ענק, אבל היישום בשדה עוד רחוק מלהיות נרחב.

בדיוק בנקודה הזו יכולות לעזור ההשקעות הנכנסות של קרנות ההון-סיכון וההשקעות המוסדיות.

ברגע שיזרום עוד ממון לתחום, יצטמצם הפער בין הבעיות איתם מתמודדים החקלאים בשטח למימוש הטכנולוגי שיכול לפתור אותן. בנוסף, חוות שינוהלו טוב טוב, יעלו את תשואת היבול ויתנהלו חכם יותר מבחינה טכנולוגית, באופן מידי גם יעלו את שוויין בשוק, וכך כך הצדדים יכולים להרוויח – לאנושות יהיה יותר מזון, המזון יהיה בטוח יותר, הגידולים יהיו כנראה גם יותר טובים ויותר בריאים, יתקצר הזמן בין השדה למדף, יוארך אורך החיים של הגידולים על המדף, ובאופן כללי נביא את כל שרשרת הערך בפיתוח המזון להתייעלות ושיפור.

נראה כי הפוטנציאל הטמון בהשקעה בקרקעות חקלאיות עמוק מאוד. החל מהיכולת לשפר את ביצועי תיק ההשקעות, לשפר את הביצועים הפיננסיים (כי מדובר בהשקעות חזקות יותר מבחינה היסטורית) וכלה ביכולת של המשקיעים להיות מעורבים אקטיביים בתפקיד החיוני של שיפור שרשרת המזון של אספקת המזון העולמית.


רוצים גם להשקיע באדמות חקלאיות?

מסתבר שלא צריכים להיות עשירים כמו ביל גייטס כדי להשקיע גם באדמה חקלאית.

בארה"ב למשל, במשך זמן רב השקעות בקרקע חקלאית הוגבלו לקומץ משקיעים מוסדיים ולאנשים עשירים במיוחד, בגלל מחסומי כניסה גבוהים הדורשים השקעות מינימום גדולות. כיום, זה כבר לא המצב.

בשנים האחרונות הוקמו לא מעט פלטפורמות השקעה במימון המונים, שמאפשרים למשקיעים מוסמכים להחזיק בשטחים חקלאיים בהשקעת מינימום החל מ -15 אלף דולר בלבד. פלטפורמות אלה מבטלות רבות מהחסמים להשקעה בשטחים חקלאיים ומציעות גישה למבחר הזדמנויות השקעה, החל מתפוחים ועד אגוזים והדרים.

גם בישראל, קמו לא מעט קבוצות רכישה המתמחות ברכישת קרקעות חקלאיות לצד אלו המתמחות בנדל"ן, אז אולי הגיעה השעה לקרנות ישראליות ומשקיעים מוסדיים ישראלים בארץ לרכוש גם קרקעות חקלאיות? מעבר לכך שיש סיכוי שיופשרו יום אחד, מדובר בהשקעה סולידית ואם תוכלו לקדם במסגרתן גם טכנולוגיות חדשות לשיפור התוצרת וייעול תהליכי העבודה, כולנו נרוויח.

מה דעתכם/ן יעבוד בארץ?