שבוע הנערה הישראלית ואני

"שבוע הנערה הישראלית" - אירוע השיא השנתי של עמותת "שוות", הסתיים ואיתו גם מפגש ההעצמה שלי עם נערות בתיכון דתי ברעננה. האמת, כשסיפרו לי שממכל התיכונים באזור, בחרו עבורי דווקא תיכון דתי של בנות בלבד, קצת התבאסתי. לא עזר גם כשהבנתי שמתנדבות אחרות העדיפו גם להמשיך הלאה לבית הספר הבא. גם לי היה קשה להבין בהתחלה איזה מסרים של העצמה נשית אפשר להעביר לבנות 17 שחלקן בכלל לא יגיעו לצבא וחלקן בכלל בעוד כמה שנים כנראה יתחתנו ויתחילו במרוץ המשפחתי.

אבל, בשיחה עם המחנכת הנפלאה שלהן, חן, שמעתי על המוטיבציה הגבוהה, על זה שחצי מהן לומדות במגמת הסייבר והמתמטיקה, על חצי כיתה שדוברת אנגלית והבנתי ששם בדיוק אני צריכה להיות.

בצומת.

במקום בו מתגבשות ההחלטות הגורליות של חייהן.

במפגש עם דעות ונשים שונות, כי כמו שאמרו חכמות ממני, אי אפשר להיות מה שאת לא יכולה לדמיין.

בצומת הזו בדיוק מתעצבת הידיעה של מה אפשרי ומה לא.

בצומת של הבחירה בין להרוויח 30% פחות או יותר (ידעתם שמשפחה דתיה בישראל, לא חרדית - דתיה, מרוויחה בממצע 30% פחות ממשפחה חילונית? ונשים עוד מרוויחות 30% פחות מזה?).

בצומת של המחשבה של מה אפשרי בחיבור בין בית לקריירה ומה מחיר הוויתור בכל אופציה.

וגם את הדבר הכי חשוב - שההחלטה בכל צומת היא בכלל לא משחק סכום אפס בו הן צריכות להכריע מראש ולהתחייב להחלטה למשך כל חייהן.

פגשתי 35 נערות מדהימות, סקרניות, חכמות, מצחיקות וחזקות ומחנכת אחת מקסימה שלא ויתרה לא לי ולא להן והתעקשה שאבוא דווקא אליהן, וככה, שיעור של 45 דקות, התארך לו לפגישה של שעתיים, והרצאה מהודקת, הפכה לשיחה פתוחה מסקרנת.

דיברנו על ניורופלסטיקה של המוח, על הרגלים משני חיים, על חיבור לחוזקות שלנו, וכמה חשוב, במיוחד לנשים לדבר לעצמנו יפה ולהשמיע קול בכל מרחב בו אנחנו פעילות, כי תמיד יש לנו מה לומר ורוב הפעמים זה משפיע לטובה על הסביבה בה אנחנו פועלות.

דברנו על התעתוע שיש בגיל הזה, על ההורים, על הצבא וגם על הנושא הנפיץ של הדת ואיפה הן נמצאות בכל זה וגם על השקט שמגיע אחרי שהשאלות הגדולות נפתרות ונופלת ההחלטה.

דברנו על חוסר השוויון המגדרי בישראל ועל החשיבות שבלהיות בעלת כסף משלך וגם על דכאון (ידעתם שבדור שלהן לפחות אחת מכל ארבע צפויה לחלות בדיכאון קליני במהלך חייה?), והכי הרבה דברנו על יזמות ככלי משנה חיים ועל היכולת לנתב את הדרך, כי לא משנה מה יבחרו כקריירה, תמיד שמורה להן האופציה להיות יזמיות ולהמציא את גורלן מחדש.

אני כל כך שמחה שהתקיים המפגש הזה ושגם אני יצאתי מאזור הנוחות שלי.

כנראה שגם לי יש עוד מה ללמוד על הנחות יסוד שאני יוצאת איתן מהבית :)