לרגל חודש האישה 2021, פורסמה כתבה שלי בנושא מצב הנשים בעולם היזמות במגזין היזמות והטכנולוגיה המוביל StartIsrael בה עסקתי בנושא הקרוב ללבי – יזמות נשים.
בכתבה, אני בודקת, מדוע מעט מדי נשים פותחות עסקים מתוך מטרה שיהפכו לחברות גדולות? למה בעצם נשים נוטות לפתוח יותר עסקים קטנים ולא מיזמים גדולים, חברות בינלאומיות עם שווי של מיליונים (ברובן)?
אנחנו רואות את הנתונים העלובים בנוגע למיעוט הנשים בעמדות מפתח משמעותיות כשכירות. אבל, מה קורה בעולם היזמות? לכאורה, רבים מהחסמים האחרים לא קיימים כאן (אנחנו המנכ"ל, אנחנו לא צריכות לעבור ראיונות עבודה מוטים, אנחנו בונות את כל האקו-סיסטם סביבנו ולכן יש להניח שאנחנו בונות לעצמנו סביבה תומכת), ובכל זאת – מעט מדי נשים בארץ ובעולם, מקימות ומנהלות חברות גדולות שהן הקימו בעצמן.
אז, איך זה שבכל שנה (במיוחד ביום האישה), אנחנו דורשות שינוי בחברות הציבוריות, אבל רק מעטות מאתנו פועלות כדי לייצר את אותו השינוי בעצמנו?
מי בעצם עוצר אותנו?
במילה אחת – אנחנו.
מוזמנות לקרוא מהן שבעת החסמים המעכבים אותנו, הנשים, מהקמת חברות גדולות וסטרטאפים שהופכים ליוניקורנים.
שימו לב, אין כאן רצון לביקורת עצמית או קבוצתית על אחיותיי הנשים, אלא רצון להעלאת המודעות וחידוד תשומת הלב של כולנו כדי לייצר שינוי פנימי וראייה מפוקחת של המציאות. למעשה, הדברים נכתבו לאחר התבוננות מעמיקה בקרב היזמיות שאני מכירה וחלק מהחסמים אף עצרו אותי בשלבים שונים בקריירה בשלוש החברות שהיו.
ואיך אצלכן? מה עוצר אתכן מלהיות חדת-הקרן הבאה?