הפרעות קשב 27.6.25: איך דור ה-Z משווק סטארטאפ? | מיתוג כאסטרטגיית צמיחה | איך נוכל בפוטנציה מגייס 15 מיליון דולר מקרן נחשבת? | האם אוואטרים יכולים למכור ברשת טוב יותר ממשפיענים?
- רויטל קרמר
- 27 ביוני
- זמן קריאה 11 דקות
עודכן: לפני 6 ימים
השבוע לחצו לנו שוב על כפתור והופס, שוב שינינו מצב.
לפעמים נראה לי שהחיים כאן הם במוד סטרטאפ תמידי - קמים ולא יודעים לאיזה בוקר מתעוררים, נאלצים להגיב בצורה יצירתית למצב, לשמור על גמישות ומצב רוח ולתפקד בכמה חזיתות בו זמנית. זה נכון שזה גורם לנו ללחץ מתמיד, אבל מצד שני, כנראה גם להרגשת חיות ואולי גם לריבוי היזמות כאן.
יכול להיות שהפרעת הקשב התמידית שנקראת חיים בישראל, היא לא באג אלא פיצ’ר?
הפרעות הקשב של השבוע
איך משווקים סטרטאפ של דור ה-Z?
מיתוג - אסטרטגיית הצמיחה שאסור לוותר עליה!
איך יזם, נוכל בפוטנציה, מצליח לגייס כסך מהקרן הכי טובה בעולם?
האם אוואטרים יכולים למכור ברשת טוב יותר ממשפיענים?

איך משווקים סטרטאפ של דור ה-Z? אחרת!
שמתי לב בזמן האחרון שיותר ויותר יוצרי תוכן ויזמים מתחילים להתנהג כמו חוקרים של הוויראליות לפני שהם משגרים חומרים שיווקיים. פעם (רק לפני שנה) כולנו היינו יושבים וכותבים מסרים (עם או בלי הצ’ט), מתאימים אותם לקהל היעד, עושים A/B Testing וכל הג’אז הזה, היום, מספיק לפתוח גוגל שיט, להזין עשרות סרטונים מצליחים בתחום הרלוונטי ואז לנתח כל פתיח, קליימקס וקריאה לפעולה, ובסיום, לשאול את ChatGPT שאלה פשוטה: "מה המשותף לכולם?". ה-AI הביא לעולמנו את היכולת לבנות סיסטם מבוסס מחקר רוחבי על מספר גדול של תוצרים, ולכן זה מוזר שרק עכשיו זה קורה בשיווק וכשמצרפים את זה לדרך בה יזמי דור ה-Z חושבים על שיווק, נהיה מעניין.
הסיפור של Phia - המייסדות במרכז, לא המוצר
המוצר של פייה הוא סוכן AI שעוזר לעשות קניות חכמות אונליין באמצעות תוסף/אפליקציה להשוואת מחירים באתרי איקומרס. הרעיון די מגניב - תוך כדי הקנייה אפשר לקבל מידע על אותו המוצר מאתרים שונים, וכך בשניות להשיג את המחיר הטוב ביותר. החברה שקיימת כמה חודשים (עם מוצר) רצה ממש מהר, ועובדת כבר עם 150 פלטפורמות המסחר הגדולות בעולם.
מייסדות הסטרטאפ הן פיבי גייטס (כן, הבת-של ואין ספק שהייחוס עוזר) וסופיה קיאני, שתיהן חברות קולג’, דור Z קלאסי שהפכו לתופעה ויראלית שנתמכת ע”י לא מעט אנג’לים-סלבס שתומכים במיזם.
פיבי וסופיה מבינות שהן זו החברה והן זה המוצר ולכן כדי שהמיזם יצליח, הן דוחפות את עצמן לפרונט כמו משפיעניות רשת. בנוסף, במקביל לניהול הסטרטאפ הן מריצות פודקאסט טרנדי וערוץ יוטיוב, שניהם זוכים לחשיפה גדולה כי מסתבר שיש קהל לא קטן שרוצה לשמוע איך שתי בחורות בגיל 22-23 מקימות סטרטאפ בזמן אמת. העבודה שלהן בשיווק העצמי הביאה להן יח”צ מטורף בדיוק בהשקה.
טשטוש הגבול השיווקי בין משפיעני רשת/מיתוג אישי ליזמות/מוצר הוא מגמה שעולה וחשוב להבחין בה (עוד דוגמא בסיפור בהמשך). פיבי וסופיה, ניגשו לבנות את זהות המותג שלהן ברשתות החברתיות בצורה קצת אחרת - הן בפרונט. בנוסף, הן לא זזות ליצור שום וידאו ברשתות לפני חפיר עמוק בשאלה “מה ויראלי?”.
קמפיינים מחושבים בסושיאל
המטרה: למצוא ללא השקעה כספית גדולה מהי הנוסחה שעובדת והופכת סרטונים לוויראליים.
הדרך: בניית מאגר של סרטונים ויראליים, כאלה שהופיעו שוב ושוב בפיד של קהלי יעד רלוונטיים, עם ניתוח מפורט לגבי המבנה והצורה של כל סרטון (איך הוא נפתח, באיזה קצב הוא מתקדם, מתי קורה בו "משהו מפתיע", איך הוא נגמר, משך, מוזיקה וכו’). לאחר מכן, שימוש ב‑ChatGPT לתמלול וניתוח של הסרטונים כדי לזהות מבנים חוזרים: hooks רגשיים, מעברים, אורך אופטימלי. ולבסוף, חיבור של הכל בחזרה למותג כדי ליצור סדרת תכנים עם תבנית שעובדת, ושפה שמזוהה.
התוצאה: סדרה של סרטונים ממותגים שנראים כמו תוכן מקורי של גולשים, אבל עובדים כמו קמפיין פרסומי מחושב.
לא מדובר פה על טכניקה, אלא על שינוי פרדיגמה, ובינינו, למה לא? כי אם סטרטאפים יודעים כבר היום איך לפרק מוצר ל‑MVP ואיך לפרק משתמש ל‑personas, כנראה שהגיע הזמן לדעת איך לפרק תוכן שיווקי למבנה, לשכפל אותו בדרך חכמה ולהפיץ אותו בפלטפורמות השונות בחינם.
כמעט לכל סרטון ויראלי יש מתכון וכל מי שערך סרטון בטיקטוק, יודע שהמערכת אפילו נותנת המלצות כמו מי כדאי להיראות כדי להגיע לתוצאות.
ברגע שמפצחים את המתכון הזה ומכניסים אליו קונספט מותגי ברור, אפשר להאיץ צמיחה אורגנית, גם בלי צוות שיווק גדול ותקציבי עתק.
זו בדיוק הנקודה שסטרטאפים צריכים להבין עכשיו - המשחק השיווקי השתנה וגם סטארטאפ B2B שמוכר מוצר SaaS משמים לכאורה, יכול לייצר תוכן עם life span ארוך, אם הוא משתמש באותם העקרונות.
עלינו שלב ביכולות השיווקיות
דינוזאורים של עולם הפרסום כמוני, זוכרים איך יום אחד, כשנכנס האינטרנט והשיווק הדיגיטלי, השתנה כל המשחק. פתאום, מבדיקת רייטינג לקמפיינים בטלוויזיה וברדיו ומספרים עלומים של חשיפות בשילוט חוצות, קיבלנו נתונים אמיתיים מפרסום באינטרנט: הקלקות על באנרים מסוגים שונים, קרוסלות, הפניות לדפי נחיתה, כמה זמן נשאר כל יוזר, מי חדש, מי חוזר ועוד ועוד. זה הפך את העבודה השיווקית ליותר מדוייקת, אבל גם לכזו שחייבת לזוז יותר מהר ואותנו כל הזמן לתקן תוך כדי תנועה וזה כמובן המשיך לקמפיינים ממומנים בהם קיבלנו שליטה גדולה יותר.
מה שאנחנו חווים כרגע היא עוד קפיצת מדרגה משמעותית שתשליך על התפקיד, המטרות ודרך העבודה של מנהלי השיווק. היום, לא רק שניתן לפלח מי יצרוך את התוכן, אלא, אנחנו יכולים ליייצר את התוכן כך שיתאים בצורה פרסונלית בכל פלטפורמה ומעבר לכך, אנחנו נצא לדרך רק לאחר מחקר מבוסס דאטה, אחרי שהבנו את המסתורין סביב מה שוויראלי ויעבוד בסיכוי גבוה למשתמשים שלנו. לא צריך בשביל זה כלים מיוחדים, כל מנהל שיווק יכול לבנות מנגנון כזה לבד, צריכים רק לשנות את דפוס המחשבה.
מה אפשר ללמוד מכל זה?
1. אין כבר חציצה בין המותג האישי של היזמות למותג של הסטארטאפ - המותג האישי דוחף את המוצר והפוך. יזם או יזמת שלא מוכנים לחשיפה שכרוכה בכך, פשוט מעכבים את החשיפה לסטרטאפ. פתחו מצלמה וקפצו למים!
2. הדור הזה שנולד לרשתות חברתיות מרגיש שם בבית ואין לו בעיה שהכל בחוץ תוך כדי בניית הסטרטאפ - גם לקהל שלהם זה מאוד מתאים והוא מתגמל בהתאם והופך לסוג של גרופי גם של היזמים וגם של המוצר, זו דרך חדשה ליצר קהילה סביב יזם-משפיען, ראינו את זה גם בשיווק של מאור שלמה, ואם אתם ואתן לא שם, הגיע הזמן להתחיל.
3. האותנטיות של הוידאו בסושיאל משיגה לפעמים תוצאות פחות ויראליות מעבודה מסודרת ואנליטית - אם עוד לא בדקתם, הגיע הזמן לבדוק מה ויראלי בתעשייה שלכם/בקרב הקהל שלכם ולחקור איך לבנות קמפיינים דומים עבורכם.
4. שימוש בכלי AI ואנליטיקה צריכים להיות בלב האסטרטגיה השיווקית ולא רק כלי עבודה - סטרטאפים חכמים מודדים הכל, וגם השיווק צריך להיות שם. חייבים להעריך את זה, וגם להבין שמי שלא שם, יישאר מאחור.
5. גם מטא וגם לינקדאין הצביעו בעבר על עלייה בייצור וצריכה של סרטוני וידאו כמנוע עסקי עיקרי שלהן. אין שום סיבה שווידאו זה לא יהיה מנוע ה-growth גם של הסטרטאפ שלך. אני מאמינה שסרטונים ויראליים יהפכו להיות פשוטים וממירים יותר מכל תוכן שיווקי אחר ושזה יבוא על חשבון תוכן שיווקי כתוב שגם ככה מתחילים לחשוד בו שכבר לא אותנטי.
השיווק החכם קופץ מדרגה וכל אחד יכול לבנות קמפיין מצליח שיתפוצץ ברשתות, לכו לחפש את הנוסחה.
למיטיבי לכת - כאן אפשר לראות ראיון עם צמד המייסדות של Phia
והנה אחת מעשרות הסרטים שרצים בטיקטוק ובאינסטגרם, ככה הן עושות את זה!

מיתוג - אסטרטגיית הצמיחה שאסור לוותר עליה!
מישהו צריך לומר את זה - יותר מדי חברות B2B עדיין לא ממש מבינות את הערך של מותג טוב.
איבדתי את הספירה של כמות הפעמים בהם מנכ"לים אמרו לי, "בואי לא נתמקד יותר מדי במותג כרגע. אנחנו צריכים לידים." והם צודקים, לידים חשובים, כולנו רוצים צמיחה ולשם כך התכנסנו. אבל, מה שהרבה מהם לא מבינים הוא האמת הפשוטה הזו: מותג חזק הוא מחולל הלידים הגדול ביותר שקיים.
אין שום פעולה שיווקית, קמפיין, הנגעה לתערוכה וכל טקטיקה אחרת לטווח קצר, שתעלה על מותג חזק ומהימן - ברגע שהנראות והסיפור תפורים טוב, נשאר לגרום לאנשים להכיר אתכם, להאמין במוצר ובמה שאתם עושים, וכל שאר הפעילות השיווקית פשוט הופכת לקלה יותר. מותג חזק משפר את איכות הלידים, מקצר מחזורי מכירות, מגדיל שיעורי הצלחה במכירות, מגדיל את גודל העסקאות ומעל הכל - זכיר וגורם לעוד אנשים לרצות לקחת חלק.
ובכל זאת, בחברות רבות, מותג נתפס כמשהו שיש לקחת בחשבון בהמשך - אחרי שיהיה כסף, אחרי שיהיה מנהל שיווק במשרה מלאה, אחרי שיהיה זמן - החשיבה הזו תוקעת את ההצלחה של הסטרטאפ שלכם.
מותג חזק הוא לא חלון ראווה יפה.
הוא לא עוד תוספת לפעילות העסקית - מותג חזק זה מה שגורם לכל מנוע השיווק שלך לעבוד טוב יותר.
אין טעם להסתכל על הדברים בצורה דיכוטומית - זה לא מותג או ביצועים, שאפו להשיג מותג שמניע ביצועים.
איך אסטרטגיית המיתוג החדשה של Talenom/Easor הביאה לצמיחה?
לפני חודש, עשתה חברת Talenom Plc הפינית (חברה לשירותי חשבונאות שנסחרת בבורסה המקומית) מהלך אסטרטגי מעניין והפרידה את חטיבת התוכנה שלה לסטרטאפ עצמאי עם אפליקציית פינטק המיועדת ליזמים שרוצים לנהל חשבונאות בעסק החדש. העסק החדש קיבל לאחר תהליך מיתוג את השם Easor. הפיילוט שנערך בתחילת השנה הוכיח שהיוז-קייס החדש עובד מעולה - אנחנו רק באמצע השנה והאפליקציה כבר בשימוש אצל למעלה מ‑12,000 עסקים ו‑60,000 משתמשים פרטיים בפינלנד, עם מחזור שנתי שעובר את 20 מיליון אירו (!).
למה לקוחות כל כך אוהבים את Easor?
הסטארטאפ Easor מספק מערכת חכמה לניהול חשבונות המשלבת כלי אוטומציה פשוטים ונוחים לשימוש יומיומי עם אינטגרציה חלקה למשרדי רואי חשבון מקצועיים והיא עובדת בשוק שכמעט ואין בו תחרות.
יתרונות המוצר
- פשטות - חוויית המשתמש קלה עבור היזם/בעל החברה - אפליקציה קלה לשימוש וחסכונית לאספקת חומרי הנהלת חשבונות, הכנת חשבוניות נסיעות, עיבוד חשבוניות מכירה ואישור ויצירת חשבוניות רכישה - כל הניירת החשבונאית מנוהלת במקום אחר.
- קלות - מערכת מאובטחת שמתממשקת עם כלים חיצוניים ומוכנה לסקייל מהיום הראשון. אין צורך לוותר על ממשקים קיימים, הכל מתחבר.
- התאמה רגולטורית מלאה גם לשווקים שכנים - המערכת מיושמת כבר בשווקים נוספים כמו שבדיה, ספרד ואיטליה וכדי להגיע לשם, היו צריכים ליישר קו רגולטורית כבר בתהליך בניית המוצר.
למה בעצם צריכים מותג חדש?
חברת Talenom היא סוכנות וותיקה לרואי חשבון שנוסדה ב־1972 בפינלנד. החברה מצליחה למדי ומציגה קצב צמיחה שנתי ממוצע של כ‑16% בין 2005 ל‑2024 (בסוף 2024 הכנסות החברה הגיעו ל‑126 מיליון אירו). בעבר, חטיבת התוכנה הייתה משולבת בשירותי רואי החשבון, אבל ככל שעלתה הפעילות במחלקה,נוצרה תלות שהגבילה את ההזדמנויות לסקייל.
ברגע שהוחלט להפוך את Easor ליחידת רווח והפסד נפרדת, היה ברור שהיא צריכה מיתוג עצמאי שיבדל אותה מחברת-האם. המיתוג הטיס את המיזם החדש קדימה והגדיל את פוטנציאל הצמיחה עם יכולת התאמה לשוק הבינלאומי.
איך זה נראה בשטח?
מיתוג בולט, בועט, חזק ושונה בנוף הפיננסי המקומי הדהוי, והכי חשוב, Easor הוא לא “עוד מוצר של Talenom” אלא מותג נפרד, עם ערך חדש לקהל קיים וקהל חדש שחיפש פתרון חדשני ודיגיטלי.
ביחס לאסטרטגיות צמיחה אחרות, מיתוג טוב יכול להיות “ניצחון קל”.
במקרה הזה, כמו ש-Easor מפשטת את החיוב והניהול לעסקים קטנים, כך גם המיתוג מעביר את המסר במדוייק - לא לוקח את עצמו ברצינות, משדר קלילות, פרשיות, זרימה והולכה חכמה של המשתמש.
הזהות החדשה בנויה סביב צורת חתימה ירוקה ותוססת, עקומות זורמות שמרגישות חלקות וגמישות, בדיוק כמו הפלטפורמה שלהם. ירוק דינמי, חדשני ומרגיע, צהוב זהוב וצבעים תומכים אחרים מאזנים אותו ומוסיפים חמימות ותחושה אנושית יותר. המותג החדש מתחבר מעולה לקהל היעד - הדור החדש של היזמים שמחפשים פתרון מהיר, קליל, מחובר לווצאפ ונוח.
מה אנחנו יכולים לקחת מכאן?
1. עדיף להתחייב לקהל הלקוחות ולא למותג או למוצר: למרות הרצון הטבעי שכל הפעילות שלנו תשב תחת גג אחד, לפעמים דווקא מיתוג עצמאי מאפשר לחלק אחד של המוצר לקבל תשומת לב שונה ונראות בשוק שיכולה לפתוח אותנו לקהלים חדשים. לא היה כאן שינוי גדול במוצר כי היו פתרונות דיגיטליים כבר קודם, השינוי היה בראיית הלקוחות לפני המוצר והשינוי שנדרש כדי להתאים לצרכיהם - בדרך ההצגה, הסיפור החדש וטרגוט מדוייק של קהל יעד נוסף. הפיצוח האסטרטגי והביטוי הוויזואלי של המותג, היו מנוע צמיחה משמעותי.
2. הפרדה בין שירות לתוכנה מגדילה פוטנציאל צמיחה: חברות רב‑שירותיות עלולות להקשות על הלקוחות להבחין בין המוצר לשירות הנלווה ולכן לפעמים, עדיף להפריד כוחות (בדומה לביט ובנק הפועלים למשל).
3. סקייל בינלאומי דורש תשתית גמישה: ל-Easor הצעירה בעלת התשתית הנפרדת היה קל יותר לחדור לשווקים שונים במהירות ברגע שהשתחררה מחברת האם.
4. המאקרו-מודל של שירות עם טכנולוגיה עובד: Talenom לא ויתרה על שירותי הליבה שלה, היא רק ייעלה אותן בשכבה טכנולוגית נוספת שהפכה למנוע הכנסות נוסף.
את המיתוג המדוייק הזה עשתה סוכנות המיתוג הספרדית המבריקה The Branx.
אם אתם צריכים עין נוספת כדי לבדוק אם המיתוג שלכם משרת אתכם כמנוע צמיחה, דברו איתי, עברו לי יותר מחמישים תהליכי מיתוג בין הידיים :)

איך יזם, נוכל בפוטנציה, מצליח לגייס כסך מהקרן הכי טובה בעולם?
הסיפור הזה הוא אחד ההזויים שאתם הולכים לשמוע ונשמע כמו משהו מהפיד של דרמה-טק, אבל הוא אמיתי לגמרי. סטודנט בן 21 הושעה מאוניברסיטת קולומביה אחרי שנתפס מרמה בראיונות באמצעות כלי AI שפיתח, פותח עם השותף שלו למעשי הרמאות סטארטאפ ונגד כל מה שהיינו חושבים, מצליח לגייס סיבוב יפה עבור החברה.
קוראים לבחור Chungin "Roy" Lee ובמקור הוא פשוט ניסה לפתור בעיה עבור עצמו: לעבור ראיונות עבודה טכניים בעזרת כלי AI בזמן אמת. הכלי שפיתח, Cluely, נותן תשובות בזמן אמת למרואיינים, מבלי שאף אחד יוכל לדעת שזה קורה. היום, הכלי הזה עוזר “לרמות” בכל סיטואציה שהמשתמש צריך בה עזרה.
רוי מבחינתו טוען שכמו שפעם שימוש במחשבון כיס היה אסור בבחינות, כך יהיה גם עם כלי ה-AI, ויש בזה משהו, ואולי גם היה אפשר לעבור על זה לסדר היום, אם Cluely לא היה הופך לסטרטאפ שמזוהה עם פרובוקציות באופן יומיומי ורץ תחת הסלוגן: “העתיד שייך למי שממנף, לא למי שמתאמץ” וציוצים בלתי פוסקים בטוויטר סביב המשפט האלמותי ”פעם קראו לזה רמאות, היום זו הנורמה”.
הגישה הזו מעוררת סערה ברשתות ודיון עמוק בתקשורת כי כולנו משתמשים בכלים האלה והם אכן מקצרים את הדרך. אז איפה אפשר ואיפה לא? לא מזמן התפרסם בפייסבוק פוסט של מגייסת מאמזון שטענה “אנחנו יודעים שאתם עולים לראיון עם כלי AI פתוח, ואין לנו בעיה כי גם בעולם האמיתי, זה מה שתעשו”, אז אולי חוקי הפרומט של הראיונות פשוט משתנים?
הבעיה היא שזה לא נגמר בראיונות עבודה.בסרטון ויראלי במיוחד, רוי מנסה להרשים מישהי בדייט עם Cluely, ונכשל. בכוונה. הסרטון קיבל מיליוני צפיות וקיתונות של בוז בגלל מסגור המוצר כ- Cheating tool for literally everything - הצעירים עפים על הבעיטה בממסד, הבוטות וחזון, והדורות האחרים, עדיין שואלים שאלות בנוגע למוסר, מה זה לרמות והאם אכן מי שמרמה יצליח? המציאות אגב, לגמרי בצד של דור הצעיר.
החברה של רוי פיצחה את השיווק האופטימלי עבורה והיום מגייסת רק מהנדסים או יוצרי תוכן - זה אומר שכל מי שלא כותב קוד בחברה, תפקידו להעלות 4 סרטונים ביום עם מטרה אחת - ליצור רעש ולהשאיר את החברה מעל הראדר.
ביקורת? מעולה. שיימינג? מבורך! כל תגובה מזינה את החשיפה ומבחינת רוי, המטרה היא שידברו עליו ועל המוצר כמה שיותר. גם הוא בעצמו, הפך למשפיען שנמצא בכל מקום ומטשטש את הגבול בין המיתוג האישי שלו כבועט ו-disruptive למיתוג של החברה החדשה שלו, ונראה שזה ממש מצליח לו כי לאחרונה גייסה החברה לא פחות מ-15 מיליון דולר ולא פחות מהקרן הכי נחשבת בעמק - אנדריסן-הורוביץ. האם השתגעו שם בקרן או שהם הראשונים לזהות את הערך של השיווק החדש והוויראלי עבור המניה שלהם?
האם זו מדובר ביזם מפוקפק או בגאון שיווקי?
האם תהיה לסטרטאפ הזה הצלחה מסחררת או שמישהו פה ימצא את עצמו עם עורך דין והימלטות מהחוק? לא ברור, אבל תזכרו את השם, כי עוד נשמע עליו. דבר אחד בטוח, גם במקרה הזה, יש לנו יזם צעיר שמבין את הקהל שלו, דור ה‑Z, וחוצב את המיתוג שלו ושל החברה בצורה שונה (גם אם פרובוקטיבית) כדי שתביא לו חשיפה והזדמנויות.
אפשר לאהוב או לשנוא את זה, אבל בעולם שבו attention הוא המטבע הכי יקר, זה פשוט עובד!

האם משפיעני רשת שהם אווטארים יכולים למכור כמו המקור?
כבר יותר מעשור שסין מייצרת “משפיעני מכירות” בשידור חי שמנהלים תעשייה של מיליארדים וסלבס מקומיים שמוכרים בכל יום מיליוני מוצרים לקהל של מיליונים.
משפיעני מכירות מובילים בסין מחזיקים עשרות מיליוני עוקבים כל אחד ומנהלים מכירות של עשרות מיליוני יואן ולפעמים אפילו מאות, בכמה שעות בודדות. בסין, מכירות בשידור חי זה לא גימיק - בשנה שעברה Douyin (האחות הסינית של TikTok, גם היא מבית ByteDance) עקפה את פלטפורמת JD.com והפכה לפלטפורמת האיקומרס השנייה בגודלה במדינה, בעיקר בזכות אותם שידורי מכירות חיים.
השבוע, שניים מהכוכבים הכי גדולים בסין בתחום, Luo Yonghao ו‑Xiao Mu, פרצו את הדרך: הם שידרו תוכנית שלמה באמצעות אווטארים שלהם, מבוססי בינה מלאכותית. אני לא מדברת על אנימציות בדמותם, אלא ממש על הדבר האמיתי - דמויות שנראות כמו הוידאו האמיתי שלהם שמגיבות בזמן אמת בקולם, עם חוש ההומור שלהם ושאר הניואנסים.
מה היה שם?
הבינה המלאכותית הג'נרטיבית של Baidu רצה על חמש שנות שידור של הצמד כדי לאמן את הדמויות הדיגיטליות שידעו לשדר בלייב, במשך שש שעות רצופות, ולתקשר עם הקהל בזמן אמת.
התוצאה? מכירות של 55 מיליון יואן (7.65 מיליון דולר) - יותר ממה שהצמד מכר באירוע דומה בחודש שעבר.
הפוטנציאל המסחרי ברור - אווטארים לא צריכים הפסקות, לא סט, לא צוות הפקה, והם יכולים לשדר בו זמנית לעשרות קהלים בכל העולם. גם ככה, בכל שנה גובר הסקייל של המוכרים ברשת בסין והם מתרבים במרחב הציבורי (הם ממש נמצאים בכל מקום!) ועכשיו, כשאפשר לדבר על היכולת של כל משפיען “לשכפל” את עצמו, הכיוון ברור - אווטארים של AI יוכלו להרחיב את הערוצים בהם המשפיענים עובדים, יעזרו להם לפתוח שווקים חדשים מחוץ לסין, ויאפשרו תפעול כמעט בלתי מוגבל של משפיעני מכירות בצורה יעילה ומכניסה יותר מהגרסה האנושית. עכשיו, נשאר להם בסין רק לפתור את בעיית ההחזרות שתתגבר כי כבר היום חלק גדול מהקניות האימפולסיביות האלה נגמרות באחוזי החזרות גבוהים.
אתם חייבים לראות את הסרטון הזה, עם יד על הלב, האם הייתם יודעים שלא מדובר באנשים אמיתיים?
עוד על התופעה, אפשר לקרוא כאן
מרתק! תודה