הפרעות קשב 13.6.25: כולם רוצים בידול באמצעות בינה מלאכותית, חוץ מאפל| הבנקים מגלים את הבינה הג'נרטיבית |האם טוויטר מפסידה לספוטיפיי?
- רויטל קרמר
- 13 ביוני
- זמן קריאה 10 דקות
בכל שבוע, אני כותבת כאן על נושאים "שהפריעו לי" בזירות השונות ומשתפת אתכם במחשבות ומה שהיה.
תמיד שמחה לשמוע דעות נוספות, ללמוד עוד ולהרחיב את ההפרעה :)
תרגישו חופשי לשלוח לחברים או ליצור איתי קשר ישירות בווצאפ וכמובן, לעקוב אחריי ברשתות החברתיות בזמן אמת.
הפרעות הקשב של השבוע:
כולם רוצים בידול באמצעות בינה מלאכותית, חוץ מאפל
הבנקים מגלים את הבינה הג'נרטיבית
האם טוויטר מפסידה לספוטיפיי?
כולם רוצים בידול באמצעות AI. חוץ מ-Apple
השבוע התקיים כנס המפתחים של אפל (WWDC 2025) וכמו אצל כל היתר, גם הכנס הזה היה נוצץ, אבל הוא לא היה רק כנס של מוצרים חדשים AI - הוא היה כנס מכונן בכל מה שקשור לאופן שבו חברות משיקות ומשלבות AI במוצרים שלהן.
יותר מהיכולות הטכנולוגיות עצמן (אתן למומחים לתאר את זה טוב יותר ממני), מה שהיה ממש מעניין הוא דווקא הצד האסטרטגי. נראה שאפל מתעוררת מתקופה קצת קשה והולכת על בידול שיווקי חד וברור.
הנה כמה שיעורים שכל חברה עם מוצר יכולה ללמוד מהמהלכים החדשים.
1. חזרה לבידול מבוסס עיצוב
סטיב ג'ובס היה הראשון שהפך את העיצוב למרכיב משמעותי בחוויית המשתמש, אבל לרוע המזל של אפל הוא יצא מהתמונה ועם השנים כל התעשייה יישרה קו עם מסכי המגע והנראות. למעשה, היום קשה לזהות אם מסך כלשהו שייך לאפל או למותג אחר. השקת Liquid Glass באה לשנות את המצב הזה, עם עיצוב חדש, דינמי ומגניב מבוסס טכנולוגיות VR וצבעוניות בולטת. עוד קשה לראות איך זה יראה בסוף, אבל המהלך הזה יחייב את כלל האפליקציות במערכת ההפעלה של אפל להתאים את עצמן לעיצוב החדש תוך שנה כאן אמירה - רוצים להיות באפל? תראו כמונו!
אפל שואפת ליצור מחדש סטנדרט עיצובי שיבליט את חוויית השימוש שלה מול המתחרים וגם יהיה ניתן לזיהוי מיד. זהירות, התחזית היא שאנשים עם אפל או מק, יחזרו לחשוב שהם נעלים על יתר האנושות כי בקרוב, שוב נוכל לזהות במבט אחד מה אפל ומה לא וזה יחזק קצת את ה-FOMO. שוב אפל תהיה מבודלת בשוק אחיד והעיצוב יהיה מזוהה כחלק אינטגרלי מהמותג.
2. בידול באמצעות היררכיית גרסאות של מערכת ההפעלה
עוד מהלך מבריק וקל הוא שינוי שם מערכת ההפעלה.
אחת הבעיות השיווקיות הגדולות של אפל בשנים האחרונות היא שהלקוחות כבר לא מבחינים באמת בין גרסאות מערכת ההפעלה השונות. גם חובבי אפל המושבעים כבר לא מתאמצים לקנות את הדגם החדש בכל שנה, כי כמה אפשר כבר לשנות רזולוציות של מצלמה, ובכלל מי שם לב? הכל נראה אותו הדבר.
לא עוד! מעתה, במקום לשדרג מספר גרסה של מערכת ההפעלה (תגידו להתראות ל-iOS-19), אפל מאמצת את מודל הגרסאות של עולם הרכב עם השקת גרסה ממותגת חדשה בכל שנה (נעים מאוד iOS 2025). השקת דגם חדש בכל שנה זה טריק גאוני שיחזק ערך של חדשנות ועדכניות, גם אם לא כל שינוי במערכת הוא מהפכני. זו אסטרטגיה שתייצר ציפייה מתמדת אצל קהל הלקוחות ותחזק נאמנות למותג במיוחד בקרב early birds שחשוב להם להיות מזוהים עם אימוץ כל מה שחדש.
3. בידול באמצעות חוויה (ה-AI הוא חוויה טובה יותר, לא פיצ'ר מוצרי)
בעוד רוב החברות מוסיפות AI כפיצ’ר נפרד, אצל אפל הבינה המלאכותית היא חלק ליבתי בשכבת ההפעלה של המוצר עצמו. אין כפתור "הפעל AI" או מעבר לתפריט נפרד, יש את כל חוויית השימוש שעברה להתבסס על בינה מלאכותית. היכולת החדשה לתרגום סימולטני בזמן אמת למשל מתרחשת תוך כדי שיחה או Face-time מבלי שהמשתמש יצטרך לעשות משהו במיוחד.
כך גם היכולות החדשות לחיפוש מתקדם בשפה טבעית, ועד לסיוע חכם ואוטומטי בתהליכים יומיומיים באמצעות הנייד. השימוש בבינה אינו מורגש במובן הטכני אלא רק כתוצאה מחוויית משתמש פשוטה, אינטואיטיבית וחכמה יותר וזה ממש בלט בהשקה. בעולם בו כולם משיקים חידושים טכנולוגיים כדי להראות למי יש יותר גדול, היה מרגיע לראות שמבחינת אפל, ה-AI הוא לא הבשורה הבלעדית. זה ברור לה שהיא בעולם ה-AI, ולכן השיח השיווקי התמקד בהעמקת השירות והחוויה. שיווקית זה גאוני להציג מוצר חדש דרך התועלות שמקבל המשתמש ולא דרך היכולות הטכנולוגיות, והגיע הזמן שניזכר בזה שוב כולנו.
4. פתיחת הדלת לגן הסגור
לא פחות חשוב, אפל פותחת לראשונה את הפלטפורמה שלה למפתחי אפליקציות כולל אלו שמעוניינים לשלב יכולות AI בתוך המוצרים שלהם. זה אומר שמעתה, מודל שפת בינה מלאכותית "יהיה פתוח לכל מפתח אפליקציה וכל אחד יוכל לגשת ישירות למודל השפה המקומי של Apple Intelligence ולהטמיע אותו באפליקציות שלו באמצעות ה־Foundation Models framework.
5. פרטיות היא לא עול, היא יתרון מבדל (יוצאים מהענן וחוזרים ל-On Premise)
המודל של אפל רץ על המכשיר עצמו, מאובטח עם פרטיות גבוהה יותר משל יתר המכשירים בשוק ואין בכלל שליחה של נתוני המשתמשים לענן. אפל מעמיקה את השת"פ עם OpenAI עם כלי קידוד ויכולות חדשות של Vibe-coding כדי שכל מפתח במערכת של אפל יוכל גם לקבל סיוע ותמיכה לקוד מתוך הסביבה עצמה, ללא התעסקות באחסון ענן חיצוני. מפתחים על מערכת ההפעלה של אפל מקבלים פרטיות מובנית (כל ההרצה נעשית על המכשיר) וגם מבטלים את התלות בחיבור רשת או באינטרנט (אפשרות לעבוד בכל מקום). יש כאן גם עקרון דמוקרטי חביב - מעתה, כל אחד עם יכולות קידוד בסיסיות, יוכל לייצר בכמה שורות קוד אפליקציה אישית שתעזור לו לצורך פרסונלי (מורים יוכלו לנסח מבחנים על בסיס טקסטים קיימים, רואה חשבון יוכל לבנות אפליקציה שתרוץ על חשבוניות בנייד וכו'). הגישה החדשה תחזק את האקו־סיסטם של אפל ואת היתרון התחרותי שלה - יותר מפתחים יבחרו ליצור ולהשיק יישומים חכמים דווקא באפל וככל שהם יגיעו יותר, המערכת תשכלל את עצמה.
למה כולנו צריכים לשים לב?
* הרעש סביב AI הולך וגובר, ולא תמיד בצדק.
אני פוגשת לא מעט חברות SaaS שמרגישות לחץ להציג "AI" בכותרות השיווקיות שלהן בכל מקום. אבל בפועל, אין שם באמת בשורה גדולה. בדר”כ מדובר בהוספת פיצ'רים שמרגישים כמו תוספת מאולצת: עוד טאב, עוד חלון, עוד מעבר פיזי בין עולם של אין AI” לעולם של “יש” וזה בדיוק מה שצריך להימנע ממנו.
* אפשר ללמוד מאפל איך כדאי לעשות את זה נכון - נסו לשווק מוצר בו ה-AI משולב בליבת השימוש היומיומי, מבלי להיות עוד "פיצ'ר חדש" מעל המוצר הרגיל שצריך להסביר או ללמד.
אל תשווקו "מוצר AI", שווקו חוויה טובה יותר בזכות ה-AI.
כמו שהמשתמש של אפל לא צריך להבין איך Apple Intelligence עובד או לתת לו רשות, הוא פשוט נהנה מזה שיש לו תרגום סימולטני בשיחה עליו.
אם את למשל מנכ"לית חברת SaaS בתחום CRM: השאלה המרכזית שלך היא לא "איך להכניס ChatGPT לתוך המוצר?", אלא, האם הפיצ'רים החדשים שנוספים למוצר (כמו השלמת טקסט, תזכורות חכמות, דירוג לידים) מרגישים שקופים למשתמש וטבעיים כחלק מזרימת העבודה.
בכל מוצר ובמיוחד במוצרי SaaS, שאלו בקול האם הפיצ'ר החדש של ה-AIמשדרג את החיים של המשתמש או לא ואם זה לא שם, אפשר לוותר
* רוב מוצרי הסאאס שם בחוץ נראים אותו דבר (אני מדברת אליכם סייבריסטים ואנשי התוכנה הארגונית!) - אותם מסכים כחלכלים או שחורים אותו צילום מסך של הדשבורד וכולם כמובן “מוצרי AI”. השוק שלכם מספיק תחרותי ורועש כדי לא להשתמש בעיצוב ככלי משמעותי לבידול בשוק. המשתמש שלכם צריך להיכנס למערכת שלכם ולא להרגיש שהיה שם פעם. בתור ישראלים אנחנו יודעים לעשות את זה מעולה, אפשר ללמוד מ-Wiz, Lemonade כמה שיעורים על איך לבלוט שיווקית ולתפוס נוכחות אסטרטגית אחרת בשוק.
* אם השקתם שוב גרסה 3.2.1.1, אולי הגיע הזמן לחשוב מחדש על אסטרטגיית הגרסאות - האם אתם מצליחים לייצר ציפייה לגרסה הבאה שלכם אצל הלקוחות? אם לא, איך עושים את זה? עדכון תשלום לגרסה מתקדמת יותר זו דרך מצוינת לשפר רווחיות, אולי אפשר גם במוצר שלך ליצר את האפשרות הזו?
* שיתופי פעולה עם מוצרים משלימים / פתיחת הפלטפורמה שלך למפתחים / בניית אקו־סיסטם שמוסיף ערך לכל הצדדים - כל אלו אסטרטגיות שיכולות לעזור להגביר נוכחות בשוק ולהתקדם לעמדת ההובלה ומעט חברות משתמשות בזה.
אפל הזכירה לי שגם בעידן שבו כולם רצים להוסיף עוד יכולות AI, האתגר האמיתי היום הוא במהירות ובגישה ולאו דווקא בטכנולוגיה, כי אם נסתמך רק על המרוץ הטכנולוגי, רבים מאיתנו יישארו מאחור.
בידול חכם יותר בשוק יכול להישען על חיבור הטכנולוגיה אל תוך חוויית המוצר בצורה שקופה ועל נראות, ממש כמו פעם ומעל לכל, זוהי תזכורת לכולנו - עם הטכנולוגיות החדשות או בלעדיהן, כולנו עדיין יצורים רגשיים שמעדיפים מוצרים יפים, ייחודיים, פשוטים, והכי חשוב שעובדים טוב עבורנו ולא אנחנו עבורם.
בואו נשקיע קודם כל בזה!
הבנקים מגלים את ה-GenAI וככה זה נראה
אנחנו לא נוטים לחבר בנקים עם חדשנות או הטעמת טכנולוגיות חדשות, אבל שלוש דוגמאות מבנקים ענקיים בעולם מראות שבזמן שחלק מהעולם עסוק ב”צעצועי AI” לטובת סרטונים ותמונות מטופשות, דווקא הבנקים הוותיקים, המזוהים עם הנהלות שמרניות, מאמצים את ה-Generative AI בצורה שקולה, מבוקרת ואסטרטגית.
הטכנולוגיה לא תחליף אתכם, היא כאן לעזור - BNY Mellon
בנק BNY Mellon הוא בנק ותיק בן 240 שנה. מנכ”ל הבנק, הבין שמנהלי השירות שלו לא אוהבים שינויים בלשון ההמעטה ולכן, לא השאיר נושא אימוץ הטכנולוגיה החדשה בידיהם ולא גרם להם להרגיש מאויימים. הבנק החליט להכניס את הAI בצורה גורפת לכל נקודת ממשק מול הלקוחות ובשיתוף עם OpenAI בנה כבר לפני שנתיים בוטים של "עובדים דיגיטליים" שנותנים תמיכה לכוח האדם האנושי בבנק. יש כאן הבנה רגשית עמוקה של המוטיבציה של העובדים והצהרה שמקלה על קבלת השינוי הטכנולוגי ה- Generative AI לא בא להחליף אתכם אלא לשדרג את העבודה שלכם ולעזור לכם לטובת הלקוחות שלנו עם שירות יותר יעיל ואפקטיבי.
JP Morgan Chase: מאות פיצ'רים ויופי של תוצאות
הבנק שהימר על כל הקופה בהטמעת הבינה המלאכותית היה JP Morgan Chase. זו לא ממש חוכמה כי מדובר בבנק-מפלצת הכי גדול בארה”ב לפי שווי נכסיו. ספק עיקרי של שירותים פיננסיים, עם נכסים בשווי 2 טריליון דולר וקרן גידור מהגדולות בארה”ב. לכן, זה גם לא מפתיע שלא פחות מ-18 מיליארד דולר הקציב הבנק עבור טכנולוגיה ב‑2025 וזוהי כבר השנה השנייה בה יש תשומת לב מיוחדת להטמעת AI בארגון.
עד כה הריץ הבנק לא פחות מ-100 פרויקטים חכמים בארגון לבחינת יכולות ומדידת כל מה שעובד. נבנו בתוך-הבית צ׳אטים AI לתקשורת בין עובדים, מערכות לניטור וקיצוץ עלויות, אוטומציות ומערכות שנבנו מאפס לשיפור חוויית לקוח. מה יצא לבנק מכל זה? מדווחים שם על צמצום של כ-30% בעלויות שירות, ועליה של 25% במעורבות הלקוח.
דיברתי כבר בעבר פה על הסיכון החדש של מנהלי חברות SaaS ואני מאמינה שמהלכים כמו המהלך הזה של JP Morgan Chase יולידו תגובת שרשרת גם בעולם הסטרטאפים. אם עד היום, סטרטאפים בתחום הפינטק למשל, נשענו על חברות ענק כמו JP Morgan Chase באסטרטגיית האקזיט שלהם כי פתרו עבורם בעייה נקודתית שהבנק לא יכול לפתור, הרי שבתקופתנו, המאזן משתנה. מעכשיו, יותר ויותר חברות ענק בכל התחומים יקימו האבים פנימיים בתוך הארגון לפתרון בעיות בצורה פרסונלית ויבנו בעצמם את החדשנות הנדרשת להם, במקום להשקיע באסטרטגיית M&A. מבחינת הסטרטאפים זה מחייב מענה על אתגרים משמעותיים יותר או עובדה במודל אחר.
יצירת פלטפורמה חכמה בענק - RBC
ה-Royal Bank of Canada הוא אחד הבנקים הגדולים ביותר בקנדה ופועל ב-27 מדינות נוספות. זה אומנם בנק ותיק שהוקם בשנת 1864, אבל הוא אחד מהבנקים העולמיים שעשו קפיצה משמעותית בשנים האחרונות בהטמעת ממשקי דיגיטל חכמים. קל לראות שאתר הבנק נראה כמו אתר של חברת סאאס ושהאוטומציה פשוט נהדרת. מבחינתם, ה-AI הוא המשך ישיר לדיגטליזציה והמשך ישיר של המהלכים הקודמים.
בשלב די מוקדם במהפכה, הבנק הקים צוותים ייעודיים להטמעת AI בסניפים המרכזיים בניו־יורק, טורונטו ולונדון ועד כה השקיע הבנק סכום המתקרב ל־1 מיליארד דולר ב‑AI.
מה עשה הבנק בכל הכסף הזה? כאן כבר לא מדובר רק בעזרה לצוותים הקיימים או התייעלות. אלא בבנייה של מוצרים פנימיים משלימים כמו כלים למסחר אוטומטי, כלים לזיהוי הונאות, בוטים לאוטומציה חכמה בממשקים פנימיים וממשקים מול לקוח והכל תחת הרגולציה הקפדנית של המערכת הפיננסית.
באירוע למשקיעים במרץ האחרון, הצהיר הבנק שהוא צפוי להרוויח עד כ‑1 מיליארד דולר קנדי מהשקעותיו ב‑AI עד שנת 2027 ולכסות חלק גדול מההשקעה. הכסף אמור להגיע משילוב של צמיחה בהכנסות וחיסכון בעלויות טכנולוגיה ושירות.
ומה קורה בישראל?
One Zero Bank הוא הבנק הדיגיטלי הישראלי היחיד שקיבל רישיון מלא, והוא כבר השיק את Ella 2.0 (עוזרת וירטואלית שפותחה ב־AI21 Labs). העוזרת נותנת מענה 24/7 בשפות רבות עם התאמה אישית ללקוח ומטרתה לשרת את חבילת השירות הבנקאי באופן משמעותי. הפיילוט של "אלה" החל בקרב 450 לקוחות והוא כרגע רק סביב שאלות בנקאיות (מידע על עו"ש, שאלות פיננסיות, ניהול השקעות, שירותים אישיים) לכלל לקוחות הבנק. הדגש מבחינת הבנק הוא לאו דווקא על התייעלות, אלא יותר על שמירת הפרטיות ואבטחת המידע בהתאם לדרישות הרגולטוריות. הנציגים האנושיים עולים לשיחה רק אחרי ניטור של הבוטית, אם בכלל כאשר הבנקאי הופך לנציג המצקועי-המומחה כשהבוט פותר לפי הבנק כ-80% מהפניות האופרטיביות לפניו.
בנק הפועלים נכנס לתחום ה-GenAI עם ספק חיצוני באמצעות שיתוף פעולה עם Marketeam.ai, וגם הוא משיק עוזרת שיווקית העונה לשם המקורי Ella (כן, זו לא טעות). מטרת הבוט היא לעבוד ישירות מול עסקים קטנים, במודל חינמי (שכרגע מוגבל לחצי שנה). מניסיון אישי, הבוט הזה יותר מציק מעוזר וקצת תמוה שרוצים לבקש עליו תשלום בהמשך, אבל אני מקווה שאלו רק חבלי הקליטה הראשונים.
בנק לאומי הקדיש את המשאבים שלו לשיפור החלטות מבוססות נתונים. הבנק משתמש ב-פלטפורמת Alteryx, שהיא פלטפורמת Data Analytics מתקדמת (ולא בוט קולי או צ׳אטבוט). המטרה היא לאפשר לאנליסטים של הבנק לנתח כמויות עצומות של נתונים פיננסיים במהירות, לשפר תהליכי קבלת החלטות עסקיות ואסטרטגיות, לייעל תהליכי בקרה ואיתור חריגות, ולייעל מודלים של ניהול סיכונים. במקום להשיק מוצר צרכני בולט לממשק מול לקוח (עוזרת וירטואלית או בוט עם שם), בנק לאומי השקיע דווקא ב־שיפור ה-Backend וביכולות האנליזה החכמות של מערך הבנקאות. זו בחירה אסטרטגית לחזק את יכולות הליבה של הבנק (Decision Intelligence) מאחורי הקלעים, ולאו דווקא את חוויית הלקוח בפרונט.
דיסקונט נוקט בגישה משולבת ומשקיע גם ביכולות הליבה וגם בממשקים מול לקוחות ובשנה האחרונה, השקיע הבנק בהטמעת GenAI בעיקר בשני מישורים: הראשון הוא שיפור תהליכי פנים ארגוניים (הקמת צוות AI ייעודי תחת חטיבת הדאטה והחדשנות, פיתוח עוזרים מבוססי GPT עבור משימות פנימיות של ניהול ידע, מענה מהיר למנהלים ולאנשי שטח, תמצות מסמכים רגולטוריים, והפקת תובנות מנתוני שוק ומסמכים עסקיים). השני הוא שירות לקוחות חכם (הטמעת בוטים מבוססי GPT-4 לתמיכה בנציגים אנושיים כחיזוק שירות הלקוחות האנושי מתוך מטרה לצמצם זמן טיפול בפניות מורכבות ולייעל מענה למיילים ופניות טקסט).
חשוב לציין שבניגוד לנעשה מעבר לים, בישראל אין דיווחים לגבי התקציבים המושקעים בנושא או העלייה בתפוקה או ברווחיות.
לסיכום, הבנקים הגדולים בעולם מוכיחים שהחוכמה היא לא לרוץ ולהשיק "בוט AI" ראוותני, אלא לשלב בינה מלאכותית בעומק המוצר ובתהליכים הארגוניים עצמם. AI לא אמור להיות רק בפרונט מול הלקוח כדי לשדר חדשנות בחוץ, הוא אמור לייצר ערך במנועים הפנימיים ולשפר את דרך העבודה של הבנק כולו באמצעות חיזוי טוב יותר, אוטומציות חכמות, Decision Intelligence, כלים פנימיים שמחזקים את הצוות ואת המוצר ועוד.
עוד דבר שניתן ללמוד מהגדולים בעולם הוא שהבנה עמוקה של הלקוחות והעובדים היא קריטית בהטמעת חדשנות. מערכות וותיקות צריכות לשים לב שלא להפחיד את האנשים שלהם עם "ה-AI בא להחליף אתכם" אלא להפוך אותו לעוזר חכם שנותן להם ערך ומחזק גם את החווייה של העובדים וגם של השירות.
יש חשיבות גם לקצב ולהטמעת שינוי בצורה אחראית - הבנקים הגדולים התחילו בפיילוטים מדודים, בנו יכולות בהדרגה, ועברו משלב של "ניסוי" לשלב של שילוב אסטרטגי רחב רק אחרי שהראו ערך עסקי ברור ורתמו כמה שיותר שחקנים משמעותיים בארגון.
אנחנו נוטים לחשוב שהטכנולוגיות החדשות יקדמו במיוחד את ההייטק ותעשיות עתירות ידע, אבל אם מסתכלים טוב במה שקורה היום בעולם, דווקא עולמות שמרניים כמו בנקאות ופיננסים, שנרתעו עד היום ממהלכי חדשנות עמוקים, מגלים שהחסם הטכנולוגי הוסר, והמוצרים החדשים נוחים לשימוש.
אלו החברות הצפויות לעבור את השיבוש הגדול ביותר. שם, ודווקא שם, מסתתר פוטנציאל עצום למי שידע לנצל אותו נכון.
יכול להיות שטוויטר מפסידה משתמשים לספוטיפיי?
כמעט 500 אלף ציוצים בשלוש שעות עלו אתמול בערב בטוויטר בגלל שאפליקציית ספוטיפיי נפלה. זה מלא ממים ורינונים של אנשים שהתלוננו על זה שאין להם ספוטיפיי, ולכן הם מגיעים לטוויטר.
זה גורם לי לחשוב על שלושה דברים:
1. לפעמים אסטרטגיית צמיחה מעולה היא פשוט להפיל את המתחרה שלך לכמה שעות או לתפקד אחרת כשהוא למטה.
2. השאלה החשובה היא אם אנחנו יודעים מי המתחרים שלנו. אני מוכנה להמר שגם אם מאסק זדוני היה רוצה לפעול כדי לבצע את הסעיף הקודם, אין מצב שהוא מגדיר את ספוטיפיי כמתחרה של X.
3. ריד הסטינגס (מנכ”ל נטפליקס) צדק! התחרות של המוצר שלך היא לא רק מול מי שחולק איתו את אותה הקטגוריה. התחרות של המוצר שלך היא במוצרים/שירותים/מקומות שהמשתמשים שלך מעדיפים במקום להשתמש במוצר שלך, וזה יכול להיות כל דבר. התחרות שלך יכולה להיות שינה (במקרה של נטפליקס), זו יכולה להיות אסלה (במקרה של ברייק-הזהב בפוטבול האמריקאי) וזו יכולה להיות ספוטיפיי במקרה של טוויטר אתמול.
הגיע הזמן לבנות מפות תחרות מסועפות וחכמות יותר כדי לתת להן מענה אסטרטגי בתוכניות העבודה שלנו. הפעם, מתוך נקודת המבט של המשתמשים ולא רק מתוך ניתוח של החברות והמוצרים שמקבילים לנו.
Comments