top of page
  • רויטל קרמר

הסיפור של Flexport: היזם שהחליט לוותר על חברה שעושה מיליונים, כדי לפתוח סטרטאפ חדש שמרוויח מיליארדים


תעודת זהות

שם החברה: Flexport

שנת הקמה: 2013, סן פרנסיסקו, ארה"ב

מייסד: Ryan Petersen

השקעות: 2.4 מיליארד דולר (E)

שווי: 8 מיליארד דולר (2022)

מוצר: מערכת לניהול שרשרת אספקה ולוגיסטיקה למשלוחים בינלאומיים (כוללת ניהול הזמנות, מימון סחר, ביטוח, שילוח מטענים, אחסון, תעבורה ועמילות מכס)


מה הסיפור?

לראיין (Ryan Petersen) בעצם לא הייתה שום אופציה אחרת מלבד להפוך ליזם. הוא נולד "להורים הנכונים" שחשפו אותו לעולם היזמות כל חייו. הוריו היו יזמים ואנשי עסקים שאפתניים שהקימו ומכרו עסקים לשחקני ענק בשוק האמריקאי ובנו את עושרם מאפס בכוחות עצמם. אביו ניהל חברת תוכנה שהטמיעה תוכנת ציות לרגולציה עבור יצרני המזון הגדולים בעולם ואימו הקימה חברה לייעוץ הנדסי (שנמכרה ל-Exponent). המוטו בבית היה בתרגום חופשי "אם אתה רוצה שזה יקרה, גרום לזה לקרות" והוא כלל ניהול עצמי של הילדים משלבים מאוד מוקדמים ("ילדי מפתח" מסתבר, זה לא דבר רע).

כבר בתיכון ובמהלך לימודי הקולג' בברקלי, הקימו ראיין ואחיו הגדול, דיוויד, את המיזם הרווחי הראשון שלהם ופתחו מספר חנויות eCommerce ב-eBay ובזירות מסחר נוספות. המודל היה פשוט - יבוא סחורות זולות מסין ומכירתן במחיר יקר יותר בחנויות שפתחו. העסקים הללו הצליחו מאוד ותוך מספר שנים, עמדו הכנסות האחים על למעלה מ-5 מיליון דולר בכל שנה. דרך העסק הזה, הם גם חוו ממקור ראשון את כאב הראש הכרך בהעברת כמות גדולה של סחורות מיבשת אחת לאחרת ובמהלך השנים הללו, ראיין אפילו עבר לגור בסין כדי לייעל את תהליך השילוח ואיתור המוצרים החדשים למכירה. ההרפתקה המשותפת הזו הסתיימה כשראיין התחיל את לימודי ה-MBA שלו בקולומביה (עם התמחות ביזמות כמובן).


הסטארטאפ הראשון

במהלך הלימודים, השתעשע ראיין לעתים קרובות עם רעיונות עסקיים שונים. אחד מהם הוביל בסופו של דבר בשנת הלימודים האחרונה שלו (2007), להקמת מיזם חדש בשם ImportGenius, מנוע חיפוש ומאגר דאטה שמאגד את כל נתוני היבוא והייצוא העולמיות מהמכס האמריקאי ברמת שטר המטען. הכלי המהפכני אפשר ליבואנים ויצואנים להישאר מעודכנים בתעריפי המשלוח בזמן אמת כדי להתאים את מנגנון התמחור שלהם ללקוחותיהם וגם כדי לנהל שאילתות מורכבות בנוגע לסחורות ומיקומן בתהליך השילוח. זה מוזר לחשוב על זה כיום, אבל עד לאותה הנקודה, לא היה שום כלי לגורם רשמי או מסחרי ששלט על כל האינפורמציה הקשורה למיסוי תהליכי היצוא והיבוא.


די מהר הצטרף לראיין גם אחיו דיוויד והחברה התחילה להרוויח מיליונים בכל שנה. ככל שנכנסו יותר לקוחות למערכת, ראיין הבין שאפשר להעמיק את המוצר ולהציע שירותים נוספים לחברות שילוח, אבל הוא התלבט אם זה נכון להרחיב את המוצר הקיים לעולמות נוספים - כניסה של החברה לתחומים חדשים, הרגישה לו כמהלך מסוכן מדי שיכול להוציא את החברה מפוקוס ולעלות לה בתזרים שלילי ואיבוד לקוחות. בנוסף, החזון שלו היה כל כך גדול ברמה העולמית, שהוא הבין שאולי יותר כדאי להתחיל מחדש ולבנות מאפס סטרטאפ נוסף. בסופו של דבר, דווקא עזיבת אחיו את המיזם, כדי להקים מיזם משלו (חברה בשם BuildZoom, פלטפורמה להעסקת קבלני בנייה שזוכה להצלחה לא רעה וגייסה מאז כ-24 מיליון דולר), נתנה לראיין את הגושפנקא לעזוב גם.


האחרים מיהרו וגייסו מנכ"ל חיצוני שימשיך לעמוד בראש ImportGenius ויצאו ב-2013 לדרך חדשה. "אני חושב שחלק ממני רצה לצאת לבד ולהוכיח שאני מסוגל לנהל את הכל וזה היה ממש ממש מאתגר לעשות את זה. אבל, ביום שעשיתי את זה, זו הייתה ההרגשה הכי משחררת ומדהימה אי פעם. החופש האמיתי עבורי היה ליצור בעצמי את הכל, וזה הכי קרוב לאמן שהרגשתי בחיי". אמר ראיין באחד הראיונות שהתייחסו לשינוי (ומה עם ImportGenius אתם שואלים? לא רע בכלל. החברה עדיין קיימת ומצליחה גם בימינו עם יותר משמונה מיליון לקוחות וראיין מכהן כחבר דירקטוריון בחברה).


בשנת 2013, הקים ראיין לבדו את Flexport עם תוכנית עסקית שונה לחלוטין. הפעם, הוא הבין שכדי להגשים את החלום שלו, כדאי לו להתחיל בגדול מהיום הראשון ולצרף משקיעים שחולקים איתו את אותו החזון. עם רשימת ההצלחות עד כה, היה לו די פשוט להצטרף ל-Y Combinator, מאיץ הסטרטאפים היוקרתי וכבר במהלך התוכנית, גייסה החברה 4 מיליון דולר. ב-2014, נחשפה החברה לציבור הרחב עם מוצר ראשון בתשלום. כדי להבין כמה החברה הזו מדהימה, אפשר לצפות בסרטון הזה, וגם ממש חייבים להבין מהן הבעיות המובנות בשוק וכיצד היא פתרה את כולן.


סרטון של Forbes בו מרואיין ראיין: שימו לב לגודל הפעילות של החברה לעומת הצניעות שלו

כשלי שוק בתחום התעבורה והמשלוח הבינלאומיים

תחום הלוגיסטיקה והמשלוחים הבינלאומיים סובל מלא מעט כשלים וההתמודדות איתם מקשה גם על כניסת סטרטאפים ופתרונות חדשניים. למי ששכח, כשלי שוק הם מצבים בהם כוחות השוק ומנגנוני ההיצע והביקוש לא מביאים להקצאת המשאבים הטובה והאפקטיבית ביותר ולאספקה המיטבית של מוצרים ושירותים לצרכנים. הנה כשלי השוק והאתגרים המרכזיים איתם מתמודדת Flexport בהצלחה.

1. מונופולים טבעיים שמונעים תחרות: שוק התעבורה המסחרית (הימית, היבשתית והאווירית) נשלט ע"י כמה שחקנים עולמיים דומיננטיים שמחזיקים חלק ניכר מהשוק, מה שמוביל להפחתת התחרות ולמחירים גבוהים יותר. בנוסף, קיים גם מונופול טבעי של חלק מהנתיבים והנמלים בעולם (בין אם הם מוחזקים ע"י מדינות ובין אם הם פרטיים) שמכתיב גם את הרגולציה וגם את המיסוי והעלויות היקרות. שבירת המונופול ע"י מתחרים לרוב מאוד קשה משתי סיבות עיקריות: היא מצריכה כיסים עמוקים במיוחד לבנייה ושימור של תשתיות יקרות (הקמת נמלים, כבישים, צי משאיות, צי מטוסים/ספינות וכו') וגם עמידה בתחרות בינלאומית גדולה (חברת משלוח או נמל, אינה מתחרה רק עם חברות בתחום הגיאוגרפי שלה, אלא עם תחרות מכל העולם). Flexport פתרה את הכשל הזה ע"י השכרת צי מטוסים מגופים שלישיים, שימוש במחסנים שלה בנמלים והפחתה תמידית של עלויות האופרציה והלוגיסטיקה בשל חשיפת מחירי המתחרים לכולם, דבר שמביא אותנו לכשל הבא.

2. פערי מידע / אסימטריה של מידע: זה אחד מהכשלים המשמעותיים ביותר עבור מי שכבר פועל בשוק התעבורה הבינלאומי. לשולחים בדרך כלל יש מידע מוגבל לגבי העלויות והאיכות של השירותים הניתנים על ידי חברות שילוח שונות, מה שמוביל לחוסר יעילות בשוק ומחירים מופקעים.

זה מדהים לחשוב על זה שעולם התעבורה הימית למשל קיים כבר אלפי שנים ועדיין, הוא מנוהל ברובו בצורה משפחתית המבוססת על מערכות יחסים וידע אישי ולא על טכנולוגיה. קיימים לא מעט מקרים בהם כדי להעביר סחורה ממפעל לנקודה אחרת על הגלובס יכולות להיות מעורבות לא פחות מ-12 חברות ולפעמים אפילו 20, וניהול התהליך הוא ליותר מסובך ויקר כשיש פערי מידע לא מגושרים ש"עוזרים" לכל גורם בדרך לגבות תשלום מיותר ולהיות פחות יעיל אם יבחר בכך. Flexport הופכת את כל התהליך לשקוף ונותנת למי שמשלם על המוצר או השירות להיות חלק פעיל בכל התהליך.

לקוחות החברה יכולים לעקוב אחר כל תהליך השילוח ולדעת בדיוק כמה הם משלמים ועבור מה, ניתן לבטל תשלומי מיסים כפולים למשל או להבין מי בשרשרת הערך הלוגיסטית מתעכב יותר או גובה יותר. הגישור על פערי המידע מחזק תחרות בריאה והתייעלות של כל הגורמים ובאתר מציגה החברה סיפורי הצלחה שמוכיחים מאות אחוזי שיפור בהתייעלות והורדת עלויות משמעותית לכולם.


3. בעיית הסוכן: כשל המתייחס למצב בו סוכן (למשל חברות ייבוא או ייצוא) שנדרש לייצג בפעולותיו אדם או גורם כלשהו, משתמש בסמכויות שלו כדי לקדם אינטרסים עצמאים על חשבון האינטרסים של מי שמינה אותו (למשל המפעל או הגורם המקבל את המשלוח). הבעיה הזו מועצמת באקלים בו מתקיים כשל האסימטריה של המידע בין המנהל המאציל סמכות כלשהי לבין הסוכן אשר מקבל את אותה הסמכות. זה כשל שוק שגורם לניגוד אינטרסים וגם לחוסר יעילות בהתנהלות הכלכלית במשק. ראין חקר ומצא שבהעברת סחורות בין מפעל במזרח אסיה לארה"ב למשל, מעורבים המפעל, חברות השילוח הבינלאומיות, חברות ביטוח, עמילי מכס, הנמל, מתווכים, חברות השילוח היבשתיות וכו'. למרות שהעולם נראה מחובר יותר מתמיד, עדיין נדרשו עד 20 חברות שונות - כל אחת עם תהליכים ומערכות משלה - כדי להעביר משלוח בודד. Flexport פתרה את עניין ניגוד האינטרסים בין הסוכנים למי ששולח אותם באמצעות מערכת שפתוחה לכל השותפים בתהליך ושקיפות מלאה בנוגע ללוחות הזמנים והכספים שמקבל ומשלם כל צד בכל שלב בדרך.

4. חוסר בתשתיות / תשתיות חסרות: הכשל הזה מקשה על הובלת סחורות, הופך את תהליך השילוח הבינלאומי ללא יעיל ומייקרו. מוזר לחשוב על זה שעם כל הטכנולוגיה הקיימת היום, העמסת מכולה היום למשל נעשית בדיוק כמו בשנות השישים בה הומצאה ועדיין יכולה לקחת שעות רבות של המתנה מיותרת כי בכל פעם ניתן להעמיס רק מכולה אחת באופן ידני. זה תהליך ארוך ומורט עצבים שיכול להיפתר עם הטכנולוגיה המתאימה. לקח קצת זמן, אבל גם Flexport הבינה שכדי לשלוט בתהליך היא צריכה להקים תשתיות "על-הקרקע" בין אם זה השכרת מחסנים לוגיסטיים אוטומטיים או השכרת צי משאיות ואף השכרת צי אווירי לשילוח. האפשרות של החברה לתת ללקוחותיה אפשרות שימוש בתשתיות קיימות, הכניסה לשוק עוד שחקנים קטנים שבעבר לא יכלו לשלם לשימוש בתשתיות קיימות מצד אחד וגם הורידה עלויות וגרמה להתייעלות של שאר השחקנים אחרים השולטים בתשתיות מצד שני. לדוגמא, רכישת ביטוח מטענים של Flexport הכריחה את שאר השוק "להתיישר" ולהציע עוד כיסויים במחיר מופחת וזה בדיוק המענה של Flexport גם לכשל הבא.

5. בטיחות וביטחון: שוק העברת הסחורות העולמי מונע מאינטרס כפול וקבוע - צמצום עלויות וייעול זמני אספקה. מאחר וחברות מסחריות אינן מתומרצות בנושאי בטיחות וביטחון, אין להן שום סיבה לעשות זאת. תוסיפו לכך את העובדה שעובדים בעולם הלוגיסטיקה והתעבורה העולמית המסחרית הם עובדים שניתן להחליף בקלות והנה, יש לנו את אחד התחומים העולמיים בהם נפגעים לא מעט אנשים במהלך עבודתם. המערכת של Flexport מודדת גם נושאי בטיחות ומתריעה על חריגות וגם מציעה ביטוחים וכיסויים שפתוחים לכל לקוחותיה לשימוש במחירים מופחתים יחסית לשוק.

6. רגולציה וחסמי סחר בינלאומיים: כדי לסחור בין הרבה מדינות, צריכים להבין לעומק מהם המכסים והרגולציות השונות בכל נמל או שדה תעופה בעולם. פתרון הכשל הזה, היה הדבר הראשון שעשה ראיין כבר בימי YC ולכן, רוב המימון הראשוני שקיבלה Flexport בשנתה הראשונה, שימש אותה כדי לקבל אישורים מ-43 רגולטורים שונים של סחר בארה"ב כדי להיות מסוגלת לשלוח ולאחסן סחורות בארה"ב ומארה"ב לכל העולם. ההשקעה הגדולה בתחילת הדרך, הסירה את המכשול החוקי לפעילות ומאז הוציאה החברה אישורים בכל מדינה בה היא פועלת (כולל סין והודו המורכבות).

7. פליטות פחמן: משלוחים ימיים ואוויריים הם מקור משמעותי לפליטת פחמן, אבל גם כאן, אין כמעט תמריצים כלכליים לחברות השילוח להתנהל אחרת בכדי להוריד את פליטות הפחמן ולכן, השוק אינו משקף כיום את העלות החברתית האמיתית של הפליטות (המצב מתחיל להשתנות בהדרגה עם חקיקת חוקים בנושא). Flexport הציבה לעצמה כמטרה לייעל את הדרך בה יוצאים משלוחים (איחוד משלוחים של לקוחות שונים למשל, עוזר למיצוי פוטנציאל העמסה של האוניות והמטוסים) וזה מיידית משפיע על רמת פליטות הפחמן. החברה מראה באופן שיטתי איך למרות עלייה של מאות אחוזים בשילוח במערכות שלה, מספר המכולות הנשלחות ירד ב-15% וכתוצאת לוואי הוכפל קיזוז הפחמן של הלקוחות. פעילות קידום הורדת פליטות הפחמן, קיבלה מקום מרכזי בפעילות Flexport.org (ראו הרחבה בהמשך) והחברה בשנתיים האחרונות מקדמת בפלטפורמה קטגוריה שלמה שבודקת עבור הלקוחות כמה אימפקט הן עושות בעולם. הפתרון של החברה מתחבר מצוין גם למגמה העולמית כפי שבאה לידי ביטוי במדדי ה-ESG של האו"ם שממשלות וחברות בינלאומיות מאמצות ונדרשות לעמוד בהן בשנים האחרונות.


הצעת הערך

כשהחברה פרצה לשוק, אפילו חברות השילוח המתוחכמות ביותר השתמשו בכלים פשוטים לניהול תהליך השילוח: קבצי אקסל, אדם שעובר על כל ההזמנות באופן ידני, משלוח מיילים, טלפונים וכו', תהליך לא יעיל ויקר שהיו בו גם לא מעט טעויות יקרות. כדי לייעל את התהליך, הפלטפורמה הטכנולוגית של Flexport חיברה קונים, מוכרים וספקי לוגיסטיקה שיכלו בו זמנית להתחבר, לנהל משלוחים בזמן אמת, מכל מקום וכל מכשיר, לנתח ולעקוב אחר כל שלבי התהליך באופן שקוף. בלב המודל העסקי של Flexport עומדים שירותי שילוח הסחורות שהיא מציעה תוך התמקדות מיוחדת בפריטים כבדים שעולים על 150 קילוגרם.


החברה מציעה ניהול משלוחים דרך אוקיינוס, אוויר ומשאית כאשר הביצוע מנוהל לרוב ע"י חברות אחרות (ובמקרים מסוימים ע"י השכרת צי מטוסי תובלה ומחסנים דרכה). בנוסף, החברה מספקת שירותי שרשרת אספקה אחרים סביב המשלוח (כמו טיפול במכס, ביטוחים והלוואות, ייעוץ אסטרטגי לאופטימיזציה של שרשרת האספקה כולה, אופטימיזציה של קודי HS, ואפילו אבטחת מטען). המשתמשים כולם יכולים לעקוב אחר כל ההזמנות השוטפות (למשל, מיקום נוכחי או מצב מכס), להתקשר עם ספקים ואפילו להזמין ישירות, לקבל תובנות על מדדים קריטיים לעסקים, לאחסן מסמכים רלוונטיים, לבטח משלוחים, לנהל תהליכי אבטחת איכות, אחסון, מימוש, מימון סחר, עמילות מכס ורכישת מוצרים.

התוכנה של Flexport משלבת ומחברת נתוני ERP מכל החברות המעורבות בשרשרת אספקה, מה שמאפשר לכולן לנהל מידע על מטענים ולייעל את העמסת המטענים ושילוחם. הפלטפורמה משלחת מטענים דיגיטלית ועמילות המכס כמעט בכל המדינות איתן היא עובדת משתמשת בטכנולוגיה כדי לייעל ולנהל את תהליך הגבייה ממשלוחים ברחבי העולם. הפלטפורמה מאפשרת לעסקים לנהל את כל התהליך הלוגיסטי שלהם, החל ממציאת תעריפי המשלוח הטובים ביותר ועד למעקב אחר המטענים שלהם וטיפול בשחרור ממכס, הזמנת הספקים שלהם לשתף פעולה בניהול המשלוחים יחד, שליטה בלוח שנה משולב שמבהיר את לוחות הזמנים, עבודה עם טפסים אוטומטים ממולאים מראש שמזרזים את ההגשה, תיוג משתמשים, קיבוץ משלוחים וחיפוש פעיל בלוחות הדשבורד. התוכנה גם משלבת אפשרות שליחת הודעה ישירה לצוות עם שיחות שרשור (בדומה ל-Slack), התקדמות משלוחים ע"ג מפות, התראות, רשימות משימות וצ'אט עבור הלקוחות וספקי המפעלים שלהם וגם המלצות לגבי הצעד הבא בתהליך (מערכת מבוססת AI שלומדת את צרכי הלקוחות ומנתחת בזמן אמת דאטה עולמי עצום).


פעמיים בחיי החברה אירועים גלובליים הקפיצו אותה מבחינה עסקית באופן משמעותי - מלחמת הסחורות המתמשכת בין ארה"ב לסין, והקורונה (ומשבר השילוח שבא אחריה). המשבר בין ארה"ב לסין גרם לחברה לבנות מחסנים בנמלים נוספים כדי להאיץ את המשלוחים ואת תהליך ההצהרה במכס עבור המטענים. מהשלב הזה, Felxport הפכה לשחקנית משמעותית בתהליך ולחברת לוגיסטיקה עם נוכחות פיזית גלובלית. כעת, עם התוכנה יכלה החברה לנתב מחדש משלוחים בהתאם לעומס בנמלים או תשלום תעריפים גבוה וזה היה Game-changer אמיתי. המהלך הזה בשנת 2018 עזר לגייס מימון נוסף כבר באותה השנה והפך את החברה לאחת מ-25 משלחי המטענים הגדולים בעולם כפי שנמדדו לפי נפחי משלוח. באפריל 2018, גייסה החברה שוב והפעם, מאחת מחברות הלוגיסטיקה הגדולות בסין, מהלך שחיזק מאוד את פעילותה בסין, עזר לחברה להתרחב ולהקים צי מטוסי הובלה פרטי וגם הוביל לרכישת החברה הראשונה (Fieldbook תמורת 1.5 מיליון דולר). בשנת 2019, השקיעה בחברה SoftBank מיליארד דולר (!) והפכה אותה לחברה שקשה עד בלתי אפשרי להתחרות בה. באותה השנה גם תבעה Flexport שותפה לוגיסטית חשובה - Western Global Airlines, לאחר שלטענתה לא סיפקה הובלת מטענים תקינה בזמן ללקוחותיה, ובכך סימנה כללי משחק חדשים בשוק ואת עצמה כשחקנית מובילה שיכולה לעורר סנקציות בקרב שחקנים אחרים.


התרחבות לעולם הפינטק והאינשורטק - הקמת Flexport Capital

ביולי 2019 השיקה החברה את Flexport Capital, תוכנית פיננסית לכיסוי עלויות שונות בשרשרת האספקה במימון גמיש שעוזר ללקוחות להתאים מלאי ותזרים מזומנים להכנסות שלהם. Flexport משמשת כמעין בנק ונותנת לקוחותיה מסגרת אשראי. הלקוחות יכולים למממן את עלויות המלאי והלוגיסטיקה בכמה חשבוניות שירצו עד שיגיעו למסגרת. לכל חשבונית שהלקוח ממלא יש טווח קצוב של 60-120 יום להחזר ויתרת החוב משתנה, בהתאם להנפקת עוד חשבוניות ותשלומם.


מי שעוקב אחריי באופן רציף יודע שמבחינתי, כל חברה שרוצה לגדול משמעותית, צריכה לבדוק איך היא הופכת להיות גם חברת פינטק כי ניהול הכספים והתעבורה שלהם מקפיץ את הרווחיות בצורה ניכרת. Flexport מצאה דרך חכמה לעשות זאת במתן האפשרות לנהל תזרים מזומנים בשרשראות אספקה מסובכות בהתאם לצרכים בשטח באמצעות מימון הון חוזר, בהלוואות פשוטות ללא מבני עמלות מורכבים, ללא תיעוד מכביד וללא תהליכי בדיקה רב-חודשיים שנפוצים בהלוואות בעולם הזה. כך בעצם, הלקוחות יכולים להשקיע במניעי צמיחה של העסק שלהם, במקום לשלם על מה שקורה עכשיו אופרטיבית בחברה. העיתוי להשקת המוצר הפיננסי הזה היה מעולה ועזר לרכך את מצוקת המזומנים שעמה התמודדו משלחים רבים שהיו בצמיחה מהירה למרות מלחמות המכסים המתמשכות. הפתרון החדש עזר למשלחים לקנות מלאי מבלי להשתמש בהון הון מדלל ("קנייה בהקפה"), אפשר להם להשתמש בכסף עתידי כדי להשקיע בצמיחה ועזר לחברות לספק כמויות גדולות יותר של סחורות בהתאם לעונות השיא ולא בהתאם למצב הפיננסי של החברה בבנק.


בנוסף, החלה החברה להציע תוכניות של ביטוחי מטענים משלה בשת"פ עם Marsh, חברת הביטוח הבינלאומית. כך, הושלמה השליטה ולקיחת האחריות המלאה על כל תהליך השילוח - תוכנה, ייעוץ במיסוי, רגולציה, ביטוח, מימון ואופרציה גלובלית הכוללת משרדים בנמלים המובילים בעולם, צי ספנות וצי אווירי.


בתמונה מתוך האתר: נתוני Flexport Capital כיום. מכשיר פיננסי שמהווה מנוע צמיחה עצום

קורונה וקרן למען האנושות - הקמת Flexport.org

מגפת הקורונה הביאה לכיבוי מידי של העולם. מונעים על ידי זמן חופשי ותמריצים ממשלתיים, אנשים בכל העולם הגדילו באופן אקספוננציאלי רכישות אונליין מכל העולם. בתקופה הזו עברה Flexport למערך חירום ועבודה במשמרות 24 שעות ביממה וההכנסות הוכפלו. באקט של נדיבות, הקימה Flexport מערך חירום של ייבוא וייצוא מסכות, ציוד רפואי וחיסונים בכל העולם ושליחה אותם לנזקקים בכל העולם במחירי עלות או בחינם. הקמת אופרציית החירום הביאה בסופו של דבר להשקת Flexport.org, קרן אימפקט ללא מטרות רווח שדאגה בזמן המגפה לספק ציוד רפואי ומסכות לכל העולם וכיום מארגנת משלוחי סיוע לפליטים אוקראינים, מזון למשפחות בקרן אפריקה, ציוד לנפגעים בשיטפונות בפקיסטן, בהוריקן איאן ועוד.


בתחילת 2021, התמודדה גם החברה עם משבר עולמי בשיבושים בשרשרת האספקה שגרמו לחוסרים וקפיצת מחירים. ראיין השתמש בכל המידע שעמד לרשותו ובנה תוכנית להתמודדות עם המצב עבור מושל קליפורניה. התוכנית יושמה במלואה ומשכה אחריה את השוק כולו. אחד מאותם תיקונים מהירים שהוא הציע היה לערום מכולות ריקות גבוה יותר ממה שהיה מותר להם בזמנו בנמלי ארה"ב. ראיין ערך ניסוי בכמה מהנמלים ובעקבות הניסוי המוצלח, שונו גם התקנות ברוב נמלי ארה"ב. שנת 2021 הפכה את ראיין לאחד ממובילי הדעה העולמיים הגדולים ביותר בתעשייה ובכל הקשור לשרשרת האספקה הגלובלית.

הקמת רשת שותפים עולמית -

הקמת Flexport Certified Partner

ב-2021 השיקה החברה רשת אנשי מקצוע של שותפים מוסמכים על גבי הפלטפורמה שחושפת נתונים של כלל הספקים במערכת בכל מקום, ומחברת בין משלחים בינלאומיים למקומיים בלחיצת כפתור. רשת השותפים מאפשרת למערכת לנצל את היכולות המקומיות יותר ומסייעת ללקוחות Flexport להתרחב לכל המדינות בהן פועלים שותפים מוסמכים. זה יצר הזדמנות לשותפים מוסמכים להוזיל את העלות ולהגדיל את נפח הפעולות עבור הלקוחות שלהם. הפלטפורמה בעצם נותנת תג איכות לשותפים ומאפשרת ללקוחותיה לתקשר קודם כל עם חברות לוגיסטיקה שנבדקו ועומדות בתקני נתונים, אבטחה, בטיחות ותאימות שונים. השותפים האזוריים פועלים כולם על התוכנה שמשפרת את האינטגרציה והתקשורת בין כל הצדדים המעורבים ועוזרת גם להגדיר תקן תקשורת ספציפי לחברה חוצה גבולות (ממשקי API שניתן להתאים למטרותיהם).


כבר לאחר שנה אחת של פעילות עזרה הרשת להעביר יותר מ-10 מיליארד דולר שווי סחורה ל-112 מדינות ובשנה האחרונה עמדו הכנסות החברה על יותר מ-3.3 מיליארד דולר. מעבר לייעול התקשורת וחשיפה ליותר סוכנים מקומיים, המהלך והחיבור עם כל האינטגרציות הקיימות אצל הלקוחות, הפך את כל מי שמשתמש במערכת לתלוי יותר בפלטפורמה וזה צעד אסטרטגי חכם, שבוודאות ימזער את סיכויי הנטישה של המנויים בעתיד.


אסטרטגיית חדשנות בצורת השקעה בסטרטאפים

כחלק מהמאמץ לעזור לחברות לעבור את משבר הקורונה ולהכניס אינובציה לשורותיה, רכשה החברה בימי חייה שתי חברות והחלה החברה להשקיע משנת 2020 ואילך את הכסף שהיא מרוויחה בסטרטאפים אחרים. מאז סוף 2020 ועד היום, ביצעה החברה כ-48 השקעות בחברות אחרות (כדי לסבר את האוזן, חלק מקרנות ההון סיכון הגדולות שאנחנו מכירים משקיעות רק בכ-10 סטרטאפים בשנה במקרה הטוב). רוב ההשקעות של החברה נועדו כדי לשפר את יכולותיה בתחום הדאטה - כדי להמשיך ולהזין את מסד הנתונים וכדי לנתח אותו טוב יותר וכמובן כדי להמשיך ולהכניס חדשנות טכנולוגית לארגון. ההשקעה בחברות נותנת לחברה אפשרות להבין לעומק מה עובד בשוק ומה לא כדי להמשיך ולפתח קווי מוצרים חדשים, עוזרת לה להיכנס לתעשייה חדשה של לקוחות וכמובן יכולה להיות גם צעד ראשון בדרך לרכישה, לכשיצליחו בגדול.


מה עכשיו?

למרות ריכולים על הנפקה קרובה, שנת 2022 הייתה פחות טובה לחברה מבחינת התוצאות העסקיות, ביחס ישיר למה שקורה בשוק המשלוחים העולמי בשל המיתון, ולאחרונה אף פיטרה כ-20% מכ"א העולמי שלה. לפני חצי שנה הודיע ראיין שהוא עוזב את תפקיד ההובלה ועובר לניהול משותף עם המנכ"ל החדש לתקופת חפיפה, עד שיעבור לתפקיד היו"ר הייצוגי בספטמבר 2023 ויפרוש באופן סופי מניהול החברה השוטף. לדבריו, הסיבה העיקרית לעזיבה היא מיצוי והרצון שלו להתעסק בתחומים אחרים. למרות שזה משפט שאומרים רוב המנכ"לים הפורשים, יש לי הרגשה שיהיה מעניין להמשיך ולעקוב אחריו.

המחליף של ראין הוא לא אחר מאשר Dave Clark, פנומן בשוק מסחר האונליין, שעזב את אמזון אחרי 22 שנים. בתפקידו הקודם היה דייב מנכ"ל Worldwide Consumer, כלומר, המפקח הראשי על כל הפעילויות הקשורות לשוק המסחר האלקטרוני ופחות או יותר האיש שבזכותו המסחר אונליין של אמזון נמצא במקום בו הוא נמצא היום, כך שסביר להניח שהחברה נשארת בידיים טובות.


לסיכום, סטרטאפ השבוע הזה לקוח מעולם משעמם ולא סקסי במונחים של סטרטאפים - לוגיסטיקה, מכולות, עמילי מכס, ביטוחים וכו', אבל התרומה העולמית שלו מדהימה וגם דרך הניהול חדשנית ולכן היה לי חשוב לספרו. משום מה, אין הרבה סטרטאפים שמראש קופצים על הזדמנויות מסובכות כמו עולם הלוגיסטיקה והאופרציה וחבל, זה שוק שצריך שיבוש ללא הפסקה וככל שהוא קשה לפיצוח, ההזדמנויות שם אינסופיות למי שמעז.


אני מציגה את הסיפור של ראיין (ושל אחיו דיוויד) בכל הזדמנות שיש לי בהרצאות בנוגע ליזמות. לעניות דעתי, יזמות היא מיומנות נרכשת ויש לסביבה שלנו חלק גדול בהפיכה שלנו ליזמים, זה לא שמי שלא גדל בסביבה תומכת יזמות לא יכול להפוך להיות כזה, אבל זה בדרך כלל יותר קל וטבעי להפוך ליזמים כאשר אנחנו מוקפים בסביבה כזו. אם אנחנו מבינים שיזמות היא כלי למימוש עצמי, שינוי חיים ומוביליות חברתית, יש לנו כהורים משימה גדולה לנסות ולהנחיל אותה לילדנו והדרך הטובה ביותר לעשות את זה (כמו כל דבר אחר שקשור בחינוך), היא ע"י עשייה וחשיפה. אם אתם כבר יזמים ויזמות ואתם משתפים את הילדים שלכם בתהליך, הם הרוויחו. אבל גם אם לא, דברו איתם על סטרטאפים ורעיונות, לכו להאקתונים משותפים, נסו להעלות בעיות ולפתור יחד, חשפו אותם לטכנולוגיה חדשה וחנכו אותם לעצמאות ועבודה בתשלום מגיל צעיר. ילדים הם סקרניים ויצירתיים מטבעם, התפקיד שלנו הוא רק להמשיך את המומנטום.


דבר נוסף שאני ממש אוהבת בסיפור הזה, הוא האומץ וחוסר ההתפשרות על התפתחות (מקצועית ואישית) מקסימלית אפשרית. גם ראיין וגם דיויד יכלו להתפרנס לא רע מ-ImportGenius ולפניה, מהעסק שהקימו בקולג' שגם גדל באופן יציב, שניהם היו נהיים מיליונרים כך או כך.

אבל, לשניהם היה חזון אחר ושניהם ידעו שביכולתם להשפיע יותר ולכן, כל אחד בתחומו הקים חברה שעונה על אתגר עולמי ענק. אני לא מכירה הרבה יזמים שעוזבים עסקים מוצלחים ומניבים ומחפשים במקום אחר שוב את גיזת הזהב, כדי להתחיל הכל מההתחלה רק כדי להצליח לפתור בעיות גדולות יותר ולעשות את זה יותר בגדול.


גם העובדה שראיין לא נח על השמרים וכל הזמן הגדיל את סל המוצרים של החברה והכניס חדשנות לארגון בכל מיני דרכים, פשוט מדהימה. זה לא ברור מאליו שסטרטאפ עם עשר שנים בשוק כבר רוכש כמעט חמישים סטרטאפים אחרים, ונכנס לעוד ועוד תחומים. התנועה המתמדת הזו מאפיינת התנהגות של יזם שמצליח לגדול עם העסק ומנהיג אמיתי שלא מפסיק להיות יזם גם אחרי שהסטרטאפ שלו הופך לארגון עולמי מפלצתי שמזכיר מדינה קטנה (ועוד לא דברנו כאן על בניית התרבות הארגונית יוצאת הדופן והצמיחה האישית של ראיין בעצמו כדי להיות מסוגל להמשיך ולנהל הכל, כי באמת קצרה היריעה). בעיניי, מדובר כאן על יזם מרשים שכל ההתנהלות שלו מההתחלה ועד להודעת הפרישה (ואפילו לאחריה, עם החניכה הצמודה למנכ"ל החדש) ממש מעוררת השראה, ועוד יותר מרשים לראות כמה גדול השינוי שהצליח לעשות בעולם מסובך עם בעיות מבניות מאתגרות.


מה דעתכם ודעתכן? מה לקחתם מכאן?

איזה עוד אתגרים לא פתורים אתן רואות בעולם השילוח והלוגיסטיקה הבינלאומי?

אשמח לשמוע תגובות, הצעות וחידודים כאן

  • Whatsapp
bottom of page