top of page
  • תמונת הסופר/תרויטל קרמר

מה מבדיל יזמים מצליחים וזוכי פרס נובל מכל היתר?



אדם גרנט בספרו "מיוחדים" מספר על "המרכיב הסודי" שמפריד בין מדענים זוכי פרס נובל למדענים מובילים שלא זכו ובין יזמים שהצליחו בגדול לעומת כאלה שלא.

בספר, הוא מציג מחקר שערך השוואה בין כל המדענים שזכו בפרס נובל בין השנים 1901-2005 לבין מדענים אחרים מובילים באותה התקופה, באותם התחומים.

המחקר מראה כי, אומנם שתי הקבוצות הגיעו להישגים ולדרגת מומחיות גבוהה בתחומי המחקר שלהם, אבל, מסתבר שהזוכים בפרס הנובל נטו לעסוק בצורה משמעותית יותר באומנות, באופן קבוע בחייהם.

זוכי פרס נובל עסקו במוזיקה (נגינה, הלחנה, ניצוח) פי שניים ממומחים אחרים בתחומם.

שיעור זוכי פרס הנובל שעסקו באומנות (ציור, פיסול, רישום) לעומת מקביליהם הוא פי שבע.

פי שבע זה גם מספר זוכי פרס נובל שעסקו במלאכות יד (נגרות, ניפוח זכוכית, נגרות, אלקטרוניקה וכיוב') לעומת מקבליהם ושימו לב לנתון הבא: מקרב זוכי פרס הנובל יש פי 12 שעוסקים בכתיבה (שירה, סיפורת, ספרי מדע) ופי 22(!) שעוסקים באומנויות הבמה (תיאטרון, ריקוד, קוסמות. כן, קוסמות!).


מחקר דומה שנעשה בקרב יזמים וממציאים בארה"ב (ובו נבדקו אלפי משתתפים) גילה תוצאות דומות. אנשים שהקימו עסקים מצליחים ואנשים שהגישו בקשות לפטנטים היו בהסתברות גבוהה יותר פי חמישה לעסוק באומנות בשעות הפנאי (בעיקר ברישום, בציור, בארכיטקטורה, בפיסול ובכתיבה).

העניין הגדול שמגלים יזמים, מדענים וממציאים באומנות לא צריך להפתיע אותנו. זה הגיוני שאנשים סקרנים ופתוחים יחקרו עוד שדות מלבד השדה המקצועי בחייהם. בעבר, בתקופת הרנסנס, החיבור בין הטכני לאומנותי היה ברור יותר. ליאונרדו-דה-וינצ'י מסמל אולי את השילוב הזה בצורה הברורה ביותר, וניתן לראות שרישומים אמנותיים שלו השפיעו ישירות על המכשירים שהמציא, ועל דרך הסתכלותו על העולם.

אבל אם אתם לא אוהבים או לא רוצים לעסוק באומנות? האם תהיו פחות יצירתיים בהכרח? מסתבר שקיים עוד מרכיב סודי שיכול לעזור לכם לפרוץ את גבולות היצירתיות של עצמכם - מגורים ועבודה בתרבות שונה מאוד מהתרבות המקורית שלכם.


מסתבר, שלהרחבת הרפרטואר התרבותי שלנו יש גם השפעה על גילוי רעיונות חדשים. פרדריק גודאר חקר ומצא שאנשים שעברו לגור בתרבויות השונות מאוד מהתרבות המקורית שלהם ועסקו שם בתחום עיסוקם המקורי, הצליחו יותר להביא בשורות חדשניות לעולם. הוא גילה גם שביקור עבודה קצר לא יספיק כי נדרשת מעורבות תרבותית שניתן להשיגה בדרך כלל באינטראקציה תרבותית הדורשת מגורים ממושכים בתרבות השונה, אבל ברגע שזה נעשה גדל מאוד הסיכוי להפנים רעיונות חדשים של התרבות החדשה ולמזג אותם עם תפיסות העולם המקוריות שלנו. חוויה של מגורים בתרבות אחרת גם מייצרת הקשבה פתוחה יותר לרעיונות שונים מסביב ולאימוץ שלהם.

מעניין יהיה לבדוק בארץ את המייסדים והצוותים המובילים בסטרטאפים מובילים ולראות מי מהם גר בחו"ל תקופה ממושכת (אם בכלל) וכמה מהם עוסקים באומנות (אם בכלל)?


הספר מומלץ בחום והוא סוקר סדרה של מהפכנים בתחומם ומוצא את קווי הדמיון ביניהם, ואם אתם קצרים בזמן, גם הרצאת הטד בנושא מצוינת:


bottom of page