הפרעות קשב 6.6.25: מה עושות הקרנות כשהאגם קפוא? תעשיית ההון סיכון מחכה לשיבוש |תגיד ילד, רוצה לככב בספר? | למה להעביר את המלח? קחו כפית!

בכל שבוע, אני כותבת כאן על נושאים "שהפריעו לי" בזירות השונות ומשתפת אתכם במחשבות ומה שהיה.

תמיד שמחה לשמוע דעות נוספות, ללמוד עוד ולהרחיב את ההפרעה :)

תרגישו חופשי לשלוח לחברים או ליצור איתי קשר ישירות בווצאפ וכמובן, לעקוב אחריי ברשתות החברתיות בזמן אמת.

הפרעות הקשב של השבוע:

מה עושות הקרנות כשהאגם קפוא? תעשיית ההון סיכון מחכה לשיבוש

תגיד ילד, רוצה לככב בספר?

למה להעביר את המלח? קחו כפית!

---

מה עושות הקרנות כשהאגם קפוא?

תעשיית ההון-סיכון העולמית עוברת תקופת מבחן מאתגרת בשנים האחרונות, שמאלצת את הגופים בתחום לאמץ גישה חדשה, ובישראל כמו בישראל, המורכבות המקומית עוד מחריפה את המגמה. החל מ-2022, קרנות ההון-סיכון הישראליות נמצאות במגמת ירידה תלולה בהיקפי הגיוס, שהעמיקה ב-2023 ו-2024 והגיעה לשפל של עשור: ב-2024 גייסו הקרנות הישראליות 1.15 מיליארד דולר בלבד (ירידה של כמעט 50% לעומת 2023, שבה גויסו כ-2 מיליארד דולר).

מה הוביל לירידה החדה?

ראשית, נעשה תיקון שוק לאחר בועת 2021 והשווי המנופח של חברות הפורטפוליו. הזינוק בגיוסים ובשווי הגבוה של החברות ב-2021 יצר בועה שהתפוצצה. זוכרים את רשימות “חמישים היוניקורנים לשנת 2021”? חלק גדול מהן מחק יותר מחצי מהשווי ומתקשה לגייס שוב או להימכר. תחשבו על משקיעי הקרן שהעריכו סטרטאפ בשווי מסויים, ובשנה אחת הוא נמחק בחצי ולפעמים יותר, ותבינו את הפניקה שחוזרת אליהם מהמשקיעים שלהם.

עליית הריבית העולמית שהייתה משמעותית, במיוחד בארה"ב, הפכה את ההשקעות בהון סיכון לפחות אטרקטיביות בהשוואה לאפיקים סולידיים יותר. אנחנו רואים יותר פמילי-אופיסס ומוסדיים שמוותרים בשנים האחרונות על התענוג בהשקעות הון סיכון וחוזרה להשקעות סולידיות יותר ומי יכול להאשים אותם?

חוסר היציבות הפוליטית והביטחונית בישראל, המהפכה המשפטית והמלחמה בעזה יצרו אי-ודאות שהרחיקה משקיעים זרים והובילה לירידה של 16% במספר המשקיעים הפעילים בישראל ב-2024. זה לא סתם נדמה לכם שיש פחות שחקנים על המגרש, חלקם באמת פרשו.

היעדר אפשרויות הנזלה, כמו בהנפקות ובאקזיטים, הקשה בשנים האחרונות על קרנות להחזיר הון למשקיעים מצד אחד ומצד שני, פגע ביכולתן לגייס קרנות חדשות. זה אומר בגדול, שהמודל המסורתי של הצלחה אחת מתוך 10, כבר לא ממש עובד.

תוסיפו על כל הסיבות האלה את השינוי העמוק שגרמה מהפכת ה-AI לצד השני של המטבע - סטרטאפים חדשים שנזקקים לפחות הון כדי להתחיל - והנה, יש לנו שוק בשיבוש עמוק ובפרדוקס קיומי.

הפרדוקס הוא שקרנות הון סיכון שמחפשות אקטיבית סטרטאפים שמשבשים את התעשייה שלהם, מאוד אבל מאוד לא אוהבות לשבש את העסק שלהן! אם זה לא היה עצוב, זה היה קצת מצחיק כי רוב הקרנות שאני מכירה לפחות בארץ, חזו את המגמה לפני יתר השוק, אבל עדיין, לא נרשמת תזוזה מצדן.

אם נסתכל קצת מעבר לים, אולי נוכל ללמוד מה אפשר לעשות.

מה עושות קרנות בעולם? במקום להתחדש, הולכות על סולידי

1.אימוץ מודלים של קרנות פרייבט אקוויטי: צורת עבודה שמאפשרת גמישות רבה יותר, פחות רגולציה ופחות תלות בהנפקות וגם מעורבות גדולה יותר של השותפים או מומחים מטעמם בהצלחת החברות. מודל זה מאפשר להן להשקיע בטווח ארוך יותר ולהתמודד עם התנודתיות בשוק בצורה גמישה יותר.

2. גידול בפעילות קרנות סקנדרי:  Secondary Funds כמו StepStone (שווה להכיר לעומק) מדווחות על עלייה דרמטית בפניות של קרנות הון סיכון אחרות לרכישת תיקים שלמים. לקרן כבר יש בעלת עם שישה תיקים בשווי כולל של 2.5 מיליארד דולר על המדף.

(עוד קרנות מתמודדות עם המצב, בשינוי תנאי השקעה וכו’, ממליצה להתעמק בכתבה המרתקת של כלכליסט בנושא)

הפתרונות האלה טובים, אבל טכניים ולכן, כדאי לבחון קרן אחת במיוחד - זו שעושה כיום שינוי מהותי במערכת ההפעלה שלה, ושווה להכיר - אני מדברת על אנדריסן הורוביץ (הידועה כ- a16z).

למי שלא מכיר (יש כזה מישהו?), אנדריסן הורוביץ (Andreessen Horowitz), היא קרן הון סיכון אמריקאית מובילה שהוקמה בשנת 2009 על ידי מארק אנדריסן ובן הורוביץ. הקרן ממוקמת בקליפורניה, ומנהלת נכסים בשווי של כ־42 מיליארד דולר (נכון למאי 2024), מה שהופך אותה לאחת הקרנות הגדולות בעולם ההון סיכון. מסתבר שלמרות הגודל שלה, זו קרן חלוצה וחדשנית שהחליטה להתייחס לשינויים בשוק בשורת צעדים מעמיקים שכדאי לנתח, בואו נצלול.

1. הקמת קרן ענק ייעודית ל-AI

הקרן כמעט סיימה לגייס קרן ייעודית נפרדת ע”ס 20 מיליארד דולר, הגדולה בתולדותיה, שתתמקד כולה בהשקעות בצמיחה של חברות AI (בעיקר אמריקאיות). הקרן החדשה תהפוך אותם לשחקן דומיננטי שלקוח בעלות על התחום במימון תשתיות AI, בהשקעה בחברות בשלות, ובליווי השקעות המשך בחברות פורטפוליו קיימות.

2. מעבר ממודל VC קלאסי למודל היברידי (VC + PE)

בדומה לקרנות מוביליות נוספות, גם הקרן הודיעה החודש שהיא מאמצת מבנה של יועץ השקעות רשום (RIA), שמאפשר לה לפעול גם כקרן פרייבט אקוויטי. הצעד הזה יאפשר לה לקנות מניות בחברות ציבוריות או מניות משניות, ואף להגיע לשליטה חלקית/מלאה בחברות במידת הצורך.

בנוסף, הקרן עברה למודל "היברדי" שנותן לחברות הפורטפוליו ערך אופרטיבי עמוק, כולל עזרה בפיתוח כלי AI פנימיים, הכנסת צוותי ניהול מנוסים מטעמה לסטרטאפים ותמיכה אקטיבית במימון והטמעת תשתיות AI בחברות הפורטפוליו שלה. תחשבו על סטרטאפים מנוזלים בתחילת הדרך והבוסט שזה יכול לתת להם מעבר להשקעה. וואו.

3. השקעה בתשתיות AI ויכולות חישוב

בדיוק לפני שנה כתבתי על זה כאן ש-a16z מעבירה חלק מכספי ההשקעה בסטרטאפים במימון תשתיות. כבר לפני שנה, במהלך פורץ דרך, הקרן רכשה אשכולות GPU עוצמתיים (אלפי שבבי Nvidia) והעמידה אותם לרשות חברות הפורטפוליו שלה, כדי להתמודד עם מחסור עולמי עתידי ביכולות חישוב.

המשמעות ענקית וזה סמן ימני לתעשייה כולה - סטרטאפים יצטרכו הרבה יותר מהון כדי לנצח והקרב בשוק הופך להיות קרב נגד הזמן יותר מכל דבר אחר. אנדריסן הורוביץ נותנת לסטרטאפים שלה את נשק יום הדין - יכולת חישוב מהירה יותר (ובחישוב עתידי כנראה שגם זולה יותר).

בנוסף לאספקת התשתיות, הקרן משנה פוקוס באסטרטגיית ההשקעה ומתחילה להשקיע בחברות שמפתחות תשתיות ל-AI ולא רק באפליקציות בינה מלאכותית, מתוך הבנה שהשכבה התשתיתית היא קריטית לגל החדש של הבינה המלאכותית (סוכנים, AGI) ומי שישלוט בה, ישלוט בעתיד. השינוי באסטרטגיית ההשקעה כולל גם השקעה בתחומים שאינם טכנולוגיים - הקרן דוחפת ליישום AI גם בתחומים שנחשבים מסורתיים לחלוטין (כמו תשתיות כבישים למשל), מתוך אמונה שהגל הנוכחי של ה-AI ישנה את כללי המשחק בכל מגזר ולכן, לא חכם להיות מוגבלים.

4. השקעה פוליטית - גיוס משקיעים גלובליים ומענה לשינויים גיאופוליטיים

מרוץ הבחירות האחרון בארה”ב הכניס את הטק עמוק ללב הממשל, ואנדריסן הורוביץ לקחה חלק פעיל במיוחד בפוליטיקה באופן גלוי. הצד הזה חיבר את הקרן עם משקיעים בינלאומיים שמחפשים גישה לאקוסיסטם האמריקאי, במיוחד על רקע מגבלות רגולטוריות חדשות בארה"ב (כמו קרב המכסים האחרון).

קל לראות שמבחינה שיווקית, הקרן ממתגת את עצמה בשנה האחרונה כגשר בינלאומי מרכזי המחבר בין ההון הגלובלי לחדשנות בעמק הסיליקון. המהלך הזה מוכיח את עצמו לא רק בגיוס מהיר של עוד כספים לקרן, אלא בקידום אג’נדות טכנולוגיות המשרתות את חברות הפורטפוליו הלכה למעשה - כמו למשל, דחיפה של הקריפטו שמוצא את דרכו ללב המערכת הפיננסית (קראו כאן: האם ארה”ב תהפוך לבירת הקריפטו של העולם?).

5. גישה אופרטיבית-אקטיבית ו-"Hands On"

בניגוד למודל spray and pray שמאפיין לא מעט מחברות ההון סיכון המסורתיות, a16z פועלת בגישה אקטיבית: היא מעורבת בניהול, מספקת כלים טכנולוגיים (כולל אוטומציה מבוססת AI), ומלווה את החברות גם בשלבים מאוחרים ואף לאחר הנפקה. אנחנו רואים את המעורבות האופרטיבית אצל יותר ויותר קרנות בעולם, גם כחלק מהבגרות של התעשייה ומייסדים שמחפשים אצל הקרנות השמקיעות בהם יותר מאשר הון, אבל אנדריסן הורוביץ לקחו את זה צעד קדימה עם הכנסת מנהלים בכירים מטעמה לחברות הפורטפוליו, כדי ליישם תהליכי אוטומציה, ניהול KPI, ותהליכי אינטגרציה אחרי רכישות.

6. הקרן לא רק עושה דאבל-דאון על AI בהשקעות שלה, היא אופרטיבית מתנהלת איתו ביומיום

מבחינת אנרסן-הורוביץ, ה-AI כבר לא "תחום טכנולוגי נפרד", אלא תשתית בסיסית שמאפשרת הגדלת רווחיות וצמיחה כמעט בכל תחום. זו אחת מהקרנות המובילות בעולם שגם נקראות “קרנות RIA” - קרנות ענק שמפעילות Responsive Intelligent Agent או במילים אחרות, קרנות שמשתמשות בסוכני AI מתקדמים לניהול הקרן בכמה אופנים:

* איתור וניתוח השקעות (Deal Origination & Diligence) באמצעות סוכני AI מבוססי LLM שסורקים במהירות נתוני SaaS של משתמשים, מזהים חריגות בדוחות כספיים ומשווים לבנצ'מרקים בשוק.

* שדרוג חברות הפורטפוליו (Post-Close Transformation) באמצעות כלים מבוססי AI כברירת מחדל שמריצים בדיקות איכות חזותיות (Computer Vision) במפעלים, Copilot לכתיבת קוד, מנועי שיווק מבוססי Generative AI למותגים צרכניים וכו’.

* הקמה של סטודיואים פנימיים להקמת חברות (Internal Venture Studios): כניסה לתחום האופרטיבי של ניהול הסטרטאפים באמצעות הקמת עסקים מבוססי AI בתוך הבית, ושמירה על הבעלות המלאה של הקניין הרוחני. הרעיון הוא למזג את העסקים הללו לתוך פלטפורמות נרכשות.

הבינה המלאכותית הופכת אצל אנריסן הורוביץ לשכבת ההפעלה המרכזית שמחברת בין הנכסים של הקרן והופכת אותם למערכת אחת אינטגרטיבית וחכמה יותר.

הקרן באופן פעיל לקחה החלטה להוביל את גל ההשקעות החדשות ב-AI באמצעות הקרן הענקית החדשה, נותנת דגש גדול על תשתיות, מיישמת מודל השקעה היברידי, ומוצאת פתרונות למעורבות תפעולית עמוקה.

מדהים לראות שזו קרן-מפלצת שמצד אחד ממנפת את מעמדה כדי למשוך הון גלובלי עצום וחדש וללחוש על אוזנו של הנשיא, אבל מצד שני, פועלת מהר וממזרית כמו סטרטאפ צעיר שבונה את השלב הבא באבולוציה של קרנות ההון סיכון (כאן אפשר לצפות איך בדיוק הם עושים את זה).

איזו קרן לדעתכם תמציא את עצמה ואת התחום מחדש בישראל, אם בכלל?

---

תגיד ילד, רוצה לככב בספר?

אי שם בשנת 2015, רצתי עם הרצאה ששמה “איפה נהיה ב-2025?” עם טרנדים עתידיים למנהלי שיווק. כמובן שבחלומות הכי שחורים שלי לא חשבתי שמציאות חיינו בישראל תהיה כל כך עגומה, אבל לא מעט דברים מוצריים ושיווקיים התגשמו מהתחזיות שם, וביניהם, נושא הפרסונליזציה.

לפני עשור, זה היה נראה הזוי שכל אחד מאיתנו יוכל להזמין סוף אחר לסדרה בה הוא צופה, או לכתוב במיוחד לילד שלו ספרים עם שמם, עלילה המותאמת לגילם ולחיים שלהם, אבל זה בדיוק מה שקורה היום.

שוק ספרי הילדים שנוצרו בעזרת AI הוא אחד מהשווקים הצומחים ובכל חודש צצות עוד פלטפורמות המאפשרות לכל אחד ליצור ספר ילדים אישי ומאויר תוך דקות, ללא צורך בידע טכני.

אחת החברות הישראליות החמודות שעושה בדיוק את זה ולא מספיק אנשים מכירים היא MeBook.

החברה נוסדה ע”י שלושה אבות לפני רק פחות משנה ויש לה כבר למעלה מ-15,000 לקוחות משלמים שכתבו, עיצבו ורכשו ספרי ילדים המותאמים בדיוק לצאצאים שלהם.

זה אומר, שיש שם בחוץ בישראל אלפי ספרים שונים ומגוונים שכולם יחידים ומיוחדים ונוצרו רק עבור ילד/ילדים בודד/ים (תחשבו מה זה אומר מבחינה תרבותית אם זו תופעה שתגיע לסקייל נרחב - אם לא כולם יגדלו על אותם הספרים, האם נוכל לפתח אתוס לאומי? להשריש נורמות חברתיות? לחצוב זיכרונות משותפים של דור?).

מיבוק כמובן רוכבת על גל הפרסונליזציה שמאפשר לנו היום ה-AI ממש בקלות והיא לא היחידה.

רק ב-Kindle של אמזון נספרו בשנת 2023 מעל 200 ספרי ילדים ש-ChatGPT מופיע כאחד המחברים שלהם (המספר הלא-מדווח בטח גדול בהרבה). אין לנו מספרים נוספים לגבי גודל התופעה, אבל אם לשפוט לפי תחום מקביל של שוק ספרי אודיו מבוססי AI (לא רק של הילדים) נבין קצת יותר אולי את קצב האימוץ של מוצרים ייחודיים מבוססי בינה מלאכותית - שוק האאודיו שנעשה ב-AI הוא שוק שצמח ב-25% בשנה האחרונה ועומד כיום על שווי של 1.5 מיליארד דולר, עם תחזית ל-35 מיליארד דולר עד 2030.

אפשר רק להניח שנראה האצה של המגמה הזו ועוד ועוד מוצרים שנוצרו במיוחד למעננו.

מצד אחד, זה מקסים ואני יכולה לדמיין כמה זה מרגש ילד לקבל כזו מתנה ששמה אותו במרכז. מצד שני, אני לא יכולה לדמיין מה ההשלכות הסביבתיות של כזה עולם בו כולם מזמינים המון מוצרים ייחודיים, וגם לא בטוחה כמה טוב זה יעשה לאגו של כמה פתיתי שלג ייחודיים שמתהלכים בינינו, שלא לדבר על ילדים שיראו את עצמם מככבים בספרים, סרטים, חולצות וכו מגיל צעיר ויתמודדו יום אחד עם העולם האמיתי שלא שם אותם במרכז תמיד.

---

למה להעביר את המלח? קחו כפית!

חברת קירין היפנית הציגה השבוע את ה-Kirin Electric Salt Spoon, כפית חשמלית מיוחדת שמדמה טעם מלוח, כך שבעזרתה אפשר לוותר על המלח באוכל.

איך זה עובד?

הכפית מבוססת על טכנולוגיה חדשנית בשם "ion sensory technology", שמטרתה לשנות את תפיסת הטעם דרך גירוי חשמלי עדין של הלשון.

כשמחזיקים את הכפית, האצבע נוגעת באלקטרודה בידית, והאוכל שבכפית נוגע באלקטרודה נוספת בקערת הכפית. כך נוצר מעגל חשמלי קטן שעובר דרך הלשון והאוכל. הכפית שולחת זרם חשמלי חלש (ולא מורגש), שמעורר את בלוטות הטעם בלשון וככה מוגברת התחושה של טעמים מסוימים, במיוחד מליחות או חמיצות, בלי להוסיף מלח ממשי. הפעולה החשמלית משפיעה על הקולטנים בלשון (taste receptors), כך שככל שחסר מלח, מרגישים את הטעם בצורה חזקה או "עשירה" יותר.

למרות שמדובר בשוק חשמלי זוטא, הכפית בטוחה לשימוש, נראית הכי פשוטה בעולם (פלסטיק שחור או לבן) וכוללת נורת חיווי קטנה שרק מראה שהמערכת פועלת.

הפתרון הזה מתאים במיוחד לאנשים שמפחיתים נתרן מסיבות בריאותיות (למשל, חולי לב/יתר לחץ דם) או למי שחש ירידה בחוש הטעם (כמו מבוגרים או מחלימי קורונה).

הכפית זמינה לרכישה ביפן או אונליין בעולם (אין עדיין משלוח לישראל) במחיר של 100 דולר.

הלקוחות נשמעים מרוצים מתעלול הרמייה של הקולטנים, ונשאר רק לקוות שמישהו ישכפל את הטריק הזה גם עם מתוק, לא?

סופ"ש רגוע ונעים!

רויטל