הפרעות קשב 25.4.25: למה בינה מלאכותית מצטיינת לא הופכת אותנו לכאלה ואיך משבר השבבים העולמי פותח הזדמנות לסטרטאפים ישראלים בתחום החומרה

בכל שבוע, אני כותבת כאן על נושאים "שהפריעו לי" בזירות השונות ומשתפת אתכם במחשבות ומה שהיה.

תמיד שמחה לשמוע דעות נוספות, ללמוד עוד ולהרחיב את ההפרעה :)

תרגישו חופשי לשלוח לחברים או ליצור איתי קשר ישירות בווצאפ וכמובן, לעקוב אחריי ברשתות החברתיות בזמן אמת.

הפרעות הקשב של השבוע:

למה בינה מלאכותית מצוינת לא הופכת גם אותנו לכאלה?

המשבר העולמי בתעשיית השבבים מחמיר ולסטרטאפים ישראלים, זו דווקא הזדמנות

---

למה בינה מלאכותית מצוינת לא הופכת גם אותנו לכאלה?

בכל יום אנחנו שומעים על שיא אחר אליו מגיע הצ'ט או חברת AI אחרת:

הם מצליחים לעמוד במבחני לשכת העורכי הדין בהצלחה, מנצחים במשחקי שח, טובים יותר באבחונים מבכירי הרופאים, ובכללי, ה-IQ שלהם רק עולה ומדדי המצוינות ביחס לאנושות, ממש גבוהים.

האם זה אומר שאם נשתמש בכלים האלה יעלה גם ה-IQ שלנו?

נהיה חכמים כמו הצ'ט? נדע לעבוד כמוהו?

כנראה שלא.

לפחות לא רובנו, או לא בינתיים.

ההיסטוריה מראה שגם אם המידע והחוכמה הופכים לנו נגישים יותר, אנחנו לא בהכרח מחכימים.

מי כן קופץ קדימה משמעותית?

כמו תמיד, מי שמוכן ממש לעבוד בזה!

יחידי סגולה שיש להם את תכונת האופי הקשה להשגה - המצטיינים.

שמתי לב לדבר מעניין מול לקוחות שאני עובדת איתם ומבקשים מדי פעם הכשרות למנהלים ועובדים לשימוש בכלי AI שונים. קל לדעת מראש מי יאמץ את הכלים החדשים טוב יותר - בדרך כלל אלו האנשים בעלי ה-DNA של מצטיינים סדרתיים, הם אלו נהיים מצוינים גם בענייני הבינה המלאכותית. היתר, אולי ילמדו איך כותבים פרומפטים טוב יותר, יקפיצו את תפוקת העבודה שלהם ב-X, אבל לא יותר. מצטיינים סדרתיים פשוט רגילים לכבוש עוד ועוד תחומי ידע, להיות יסודיים ולהתמיד והמפגש שלהם עם הבינה, לא שונה.

האחרים, כנראה ישתפרו משמעותית במה שהם עושים, אבל לא פתאום יהפכו למטאורים בתחומם או לסקרנים רב-תחומיים רק כי יש מולם צ’ט פתוח.

מהפכת הבינה מטעה.

נראה לנו כאילו כל השפע הזה בהישג יד ושכל אחד מאיתנו יכול להשתדרג ובין לילה להפוך להיות מצטיין לפחות כמו הצ'ט בכף ידו. אבל, ההיסטוריה מראה שזה לא המצב.

זה שהצ’ט חכם, לא הופך אותנו לכאלה, בדיוק כמו שככל שהוייז ברכב מנווט טוב יותר עם הזמן, ככה אנחנו שוכחים איך לעשות את זה.

יש אלפי כלים חכמים חדשים, אבל מהפכת הידע לא חדשה.

אנחנו חיים בעידן הכי חכם בהיסטוריה זה כבר כמה עשורים.

זו כבר תקופה לא קצרה, שיש לכולנו בכף יד מחשב עוצמתי יותר מזה שהטיס חללית לירח בזמנו וכל הידע העולמי שרק נרצה, נמצא במרחק כמה לחיצות בודדות.

אבל, האם האנשים החכמים יותר הם אלו שמשתמשים בנייד או בגוגל או בצ'ט טוב יותר או יעיל יותר מאחרים?

בוודאי שלא.

ויותר מכך, האם כולנו נהיה חכמים בתחומנו או בתחומים אחרים כמו הצ'ט רק כי הוא כל כך חכם?

כנראה שלא.

מקסימום, נפתח בו תלות גדולה יותר.

בשבועות האחרונים פגשתי לא מעט לקוחות פוטנציאלים שרוצים את הקפיצה הבאה (נפתח מקום ללקוח חדש אחד ביוני - דברו איתי אם צריכים תהליך השבחה), חלקם אפילו יודעים איך לעבוד עם הכלים החדשים (לא כולם, וזה עדיין מדהים).

כולם חווים כרגע הרבה רעש ושפע האפשרויות גורם ל"שיתוק המנתחים" ועצירה במקום. חלק מהמנהלים שפגשתי כבר בנו מפה מעולה של "מנועי צמיחה", "מפות אסטרטגיות", ו"לאן הלאה", וגם יש להם יופי של סיפורי הצלחה מהעולם כמקורות השוואה, מדובר באנשים חכמים ומוכשרים שיודעים הכל על העסק שלהם וחלקם, עשו עם הצ’ט סיעור מוחות לגבי הכיוון, אבל, בכל זאת הם תקועים.

הם תקועים כי התרבות הארגונית לא מצטיינת, או כי הקיבעון האנושי ופרדיגמות המחשבה שלנו אף פעם לא היו לא תלויים בכלים. בין היתר, “ראיית המנהרה” מגבילה אותנו, ואגב - מגבילה במיוחד דווקא את מי שמומחה בתחומו.

כולנו צריכים מדי פעם מפגש עם מצטיינים סדרתיים כאלה שלומדים מהר יותר מהיתר, אנשים שנעים בין תעשיות, מג’נגלים בין מוצרים, שהיו גם שכירים וגם לא, עבדו עם סוגים שונים של אנשים, פתרו מגוון בעיות. מפגש עם אלו שיודעים לפרוץ את הקבעון הזה, בתוך הארגון או מחוצה לו, יכול להיות פתרון טוב לקפיצה הקוונטית שכולם כרגע מחפשים.

לכן, זו גם תקופתם היפה של היועצים החיצוניים.

זו גם תקופתם היפה של המצטיינים הטכנולוגיים.

שלושה אנשים וכלב (דוגמת חברות כמו קרוסר, אילבן-לאבס, מרקור ועוד), כבר היום מפתחות מוצר שמגיע למאה מיליון דולר ARR מבלי לחכות לגיוס הון אנושי מאסיבי או השקעות ענק.

צוותים של 30 איש עושים עבודות של 100 איש ויותר.

איך זה קורה?

הם יודעים להשתמש בכלים האלה כמכפילי כח כבר מהיום הראשון ובכל חזית של העסק, טוב מהיתר, אבל זה לא רק זה. הרי יש אלפי חברות טק שם בחוץ, כולן מכירות את הכלים האלה, אבל לא רבות נמצאות במקום של החברות האלה.

בעיניי, זה בגלל שבינה חכמה יותר לא שווה בהכרח משתמשים/יועצים/טכנולוגים/עובדים חכמים יותר.

אימוץ מהפכת הידע הנוכחית (עדיין) תלוי בנו, כמו כל מהפכת מידע לפניה.

הקפיצה הקוונטית שלנו ושל החברות שלנו תלויה ב-DNA המצטיין שלנו, בתרבות הארגונית שתומכת בשינוי ובהתייחסות הרצינית שלנו.

חשוב לכם להצטיין יותר עם כלי הבינה?

החדשות הטובות הן שהדרך לשם היא אותה הדרך, בדיוק כמו תמיד.

החדשות הרעות הן שהדרך לשם היא אותה הדרך, בדיוק כמו תמיד 😊

זה עדיין דורש הרבה שעות לימוד, התנסות בלתי פוסקת, עבודה מסודרת בלמידה ויחס רציני.

ומעל לכל, זה דורש שינוי פרדיגמה -

אנחנו צריכים להפסיק לשאול את עצמנו “איך הכלים יגרמו לנו לבצע דברים טוב יותר?”, ולהתחיל לשאול “איך הכלים האלה יעזרו לנו לבנות את הכל / חלק מהדברים אחרת מחדש?” ואת זה, לפחות כרגע, רק המצטיינים עושים.

לפחות בינתיים, עד שתגיע מהפכת ה-AGI.

---

המשבר העולמי בתעשיית השבבים מחמיר ולסטרטאפים ישראלים, זו דווקא הזדמנות

השבוע, הגיע לשיא המשבר המתמשך בתעשיית השבבים, שממשיך לטלטל את עמק הסיליקון ואת כלכלת ההייטק העולמית.

למי שלא יודע, חברת TSMC הטאיוואנית מייצרת את רוב השבבים בעולם, והיא הספקית הכמעט-בלעדית עבור חברות-ענק אמריקאיות כמו אפל, קוואלקום, AMD, Nvidia ואחרות.

השבוע, בניגוד למצופה, TSMC דיווחה על ירידה רבעונית בהכנסות הרבעון הראשון של 25’ (ירידה של 5.1% לעומת הרבעון הקודם). אומנם, החברה עדיין שמרה על תחזית אופטימית עבור יתר 2025 כולל צפי לצמיחה של 24-26% לשנה כולה, אבל, הירידה החדה מבשרת על חוסר יציבות שנגרמת הן מירידה בצריכה של טלפונים ניידים (תחילתו של מיתון?) וגם ובעיקר, על פאניקה מכל מה שמתחולל במלחמת המיסים החדשה בה פצח טראמפ (בקיזוז קל בשל ביקושים חזקים לשבבים עבור רכבי AI). בתחילת החודש, הודיע טראמפ על מכס של 32% על טייוואן ומיד חזר בו ותיקן ל-10% עבור שלושה חודשים בלבד. הזיגזוג הזה יצר אי וודאות גם בקרב TSMC ומשם ככדור שלג, הושפעו גם החברות העולמיות הנשענות עליה בתהליך הייצור.

האבסורד הוא שמדובר היה במניה שהייתה אמורה להיות בטוחה שנים רבות קדימה: למעשה, הרווח הנקי של החברה זינק ב-60% (ל-11.16 מיליארד דולר ב-Q1) מאחר והביקושים לרכיבי AI רק עלו, כצפוי ואם החברה הייתה ממשיכה במסלול הזה ללא הפרעות, רווחיה היו צפויים לקפוץ ל-28.4-29.2 מיליארד דולר ברבעון הבא של 2025 - קפיצה שאמורה להביא אותה לגידול של ~13% ברבעון.

אבל, כמו שזה נראה כרגע, הבורסה מאותתת שיש סיכוי לא רע שזה לא יקרה.

השילוב של בהכרזה על המיסוי והרגולציה האמריקאית החדשה שדוגלת ב"החמרת הגבלות יצוא" על שבבי AI (כולל אלה המיוצרים ב-TSMC עבור Nvidia ו-AMD), יחד עם הדיווחים על שבבי AI של TSMC שדלפו לחברת Huawei הסינית דרך מתווכים - צפויים לחשוף את החברה לסנקציות שישפיעו על המניה בהמשך השנה.

אי הוודאות הגיאו-פוליטית והרגולטורית בארה”ב יצרו עיוות - חברה בצד השני של העולם שנמצאת בשיא הביצועים האופרטיביים, עונה על ביקושים עולמיים שרק עולים מרבעון לרבעון, נאלצת לצפות בהאטה בצמיחה רבעונית בגלל סיבות שלא תלויות בה, או בשוק חופשי כפי שהכרנו בעבר, והיא לא היחידה. גם ASML - ספקית ציוד ל-TSMC הורידה את התחזית שלה ל-Q2 בעקבות חוסר הוודאות מה שמראה שיש מצב לא רע שכל הענף יכנס לסחרור, כולל חברות הטק הגדולות, וזה כבר ישפיע ישירות על כל אחד מאיתנו שירצה לקנות נייד או רכב חדש, בכל העולם.

אפקט הדומינו

בעקבות אי היציבות, חברות רכב אמריקאיות ואירופיות מאיטות או עוצרות קווי ייצור, מפטרות עובדים, ואף פנו ישירות לממשלת טאיוואן בבקשה להפעיל לחץ על TSMC שתעדיף אותן באספקה.

חברות אחרות (ובכללן גם חברות ישראליות) שמייצרות כרגע בסין ורשומות בארה”ב, נפגעות גם מהמיסוי הדרקוני החדש ומחשבות מסלול מחדש לעבר ארה”ב או אירופה גם ובכללי, נראה שהתזוזה הטקטונית בתחום מבחינה גיאוגרפית, בלתי נמנעת.

אינטל וסמסונג הכריזו על השקעות עתק בהקמת מפעלי שבבים חדשים בארה"ב, במאמץ לשבור את התלות הכמעט מוחלטת ב-TSMC ולחזור לשליטה אמריקאית בייצור שבבים קריטיים (וזו בעצם הסיבה לכל השגעת הזו, הרצון להחזיר את הייצור לארה”ב). השאלה הגדולה היא האם לאחר המעבר, יצליחו לעמוד בביקושים ובעלויות של המתחרה מעבר לים בשכלול הכולל.

הדרמה הגיעה לשיאה השבוע כאשר ממשלת גרמניה פנתה ישירות לבכירים בממשלת טייוואן בדרישה להעדיף את תעשיית הרכב הגרמנית על האמריקאית, ובמקביל TSMC נאלצה להפסיק לעבוד עם חברות סיניות בשל לחצים אמריקאיים. התגובה של הסינים, טרם נרשמה.

בתוך כל זה, אפל נותרה הלקוחה המרכזית של TSMC, בזמן בהמתחים בין סין לארה"ב ממשיכים לבעבע ומאיימים על עתיד שרשרת האספקה הגלובלית של החברה.

הסיפור הזה ממחיש עד כמה עולם הטכנולוגיה שהתנהל עד כה במשחק מסודר פחות או יותר, הפך לזירת מאבק גיאו-פוליטית, שבה החלטה מדינית בארה”ב שמשפיעה על יצרנית שבבים אחת בטאיוואן, יכולה להשפיע על מפעלי רכב בגרמניה, על משרות בארה"ב, ובכלל, על מאזן הכוחות בין המעצמות הגלובליות. כל זה קורה בצל השקעות ענק, אינטרסים חוצי יבשות, ולחץ אדיר מצד ממשלות ותאגידים - ממש דרמה עולמית.

הזוית הישראלית

אמנם בעשורים האחרונים ההייטק הישראלי מתמקד בעיקר בתוכנה ובסייבר, אבל תעשיית החומרה בישראל ידעה שנים מעולות בעבר בעיקר בשל הצרכים הצבאיים. בשנות ה-90’ ובתחילת שנות ה-2000 ישראל הייתה מוקד עולמי מוביל בפיתוח חומרה, בעיקר בתחומים כמו שבבים, מוליכים למחצה, תקשורת ואלקטרוניקה מתקדמת. חברות ישראליות כמו אינטל ישראל, מובילאיי, טאואר סמיקונדקטור, מלאנוקס (שנמכרה לאנבידיה), DSPG, צורן ועוד רבות אחרות יצרו חדשנות משמעותית ופיתחו רכיבים ומוצרים שנמכרו בכל העולם.

עם הזמן, התעשייה הישראלית אמנם שינתה פוקוס לתוכנה, ענן ו-AI, אך בשנים האחרונות, עם כניסת טכנולוגיות חדשות, העולם דורש כבר היום עוד ועוד כוחות חדשים דווקא בעולם החומרה והשבבים (שבבי AI, רכבים אוטונומיים, IoT), והתחום מקבל דחיפה מחודשת, גם בישראל.

לפי דו”ח רשות החדשנות ל-2025, נכון לשנת 2025, בישראל פועלות כ-200 חברות בתחום השבבים והחומרים, מהן רק רבע הן מרכזי פיתוח של חברות רב-לאומיות (כגון Intel, Nvidia, Applied Materials, KLA, Apple), כל היתר, כ-150 חברות, הן חברות ישראליות וסטרטאפים.

תעשיית השבבים המקומית מעסיקה כ-45,000 עובדים, ולישראל נוכחות משמעותית בכל שרשרת הערך של ייצור השבבים - גם בפיתוח שבבים (Chip Design), גם בייצור ציוד ומערכות מדידה ובקרה (Metrology & Inspection), וגם במפעלי ייצור שבבים (כגון אינטל בקריית גת ו-Tower במגדל העמק).

דווקא היום, חברות ישראליות בולטות יכולות לתת מענה טוב להזדמנויות השונות בשוק וכדאי להסתכל על כמה שבולטות במיוחד ולא ממש מוכרות לציבור הרחב.

השקעות ענק והתרחבות ייצור השבבים בארה”ב

כבר משנת 2020, האמריקאים בונים מאפס אקוסיסטם שלם של תעשיית השבבים, והם לא לבד. בחמש השנים האחרונות, הוכרזו בארה”ב ואירופה מעל 100 פרויקטים להקמת האבים לשבבים ב-28 מדינות, עם השקעות עולמיות של למעלה מ-540 מיליארד דולר.

שיאניות הצהרות ההשקעה הן דרום קוריאה עם השקעה של כ-470 מיליארד דולר (בשיתוף פעולה עם השוק הפרטי) עד 2047, סין עם השקעה של 150 מיליארד דולר וארה”ב עם השקעה של כ-278 מיליארד דולר. הצפי הוא שלנוכח הלחץ העולה השנה, ההשקעות בתחום רק יעלו.

פערים באספקת חומרים ותלות ביבוא

למרות ההשקעות המרובות בשוק השבבים בארה”ב הבעיה המרכזית בעולם המערבי, נותרה ייבוא החומרים. עד 2030 צופים שבערך 60% מחומרי הגלם והכימיקלים לייצור שבבים ימשיכו להגיע מחו"ל (וכנראה לא מסין!), כאשר השלמת הפערים בתחום החומרים לבדו תדרוש השקעות נוספות של כ-9 מיליארד דולר.

זה פותח ההזדמנות לסטרטאפים ישראלים כמו Nemo Nanomaterials או לחברות ופטנטים של כימיה ירוקה שיש לנו בשפע במכוני המחקר של האוניברסיטאות בארץ (TTO), כדי לפתח תחליפים מקומיים (כמו למשל חומרי ניקוי למפעלי שבבים המבוססים על חומרים מתכלים).

חוסרים טכנולוגיים

בשל מגבלות ייצוא, עידוד המדינה, מתחים גיאו-פוליטיים ותלות בספקים אסייתיים, חברות אמריקאיות רבות משנות אסטרטגיה ומביאות יותר ויותר מהייצור והפיתוח חזרה לארה"ב. מגמה זו צפויה להימשך ואף להתגבר, למרות עלויות תפעול גבוהות יותר, מתוך רצון לשלוט טוב יותר בשרשרת האספקה ולצמצם סיכונים עתידיים.

הדרישה לאקו-סיסטם עצמאי בארה"ב יכולה לקדם כמה חברות ישראליות להצלחה אם יטרגטו נכון את השוק. חברות כמו Cynalytica שעושה ניטור סייבר מתקדם למערכות IoT במפעלים, או כמו Claroty שמאבטחת תשתיות קריטיות, כולל מערכי ייצור שבבים או חברה כמו Camtek שמספקת מערכות בדיקה אופטיות לשבבים, או Novami שעושה מדידות אופטיות מדויקות לפסי ייצור, וכיום כבר בשימוש במפעלי אינטל בארה"ב. למעשה, כל חברת Industry 4.0 או חברת סייבר עבור שרשראות ייצור בישראל, יכולה לבנות הצעת ערך מעולה וצריכה למהר.

מחסור בכ”א

הזדמנות נוספת בתהליך הזה היא מציאת פתרונות טכנולוגיים עבור הפער בין הגדילה המאסיבית למחסור בכוח אדם מיומן בארה"ב. כאן יכולות לפרוח חברות שמייעלות תהליכים שעד כה נוהלו ע”י בני אנוש כמו Vayo (סימולציית PCB) או חברות עם מוצר דומה ל- Optimal+ (שנרכשה ב-2020 ע"י פלקסטרוניקס וניתחה Big Data לייעול פסי ייצור שבבים), או חברות כמו Precognize שמפתחת פתרונות AI לתחזוקה מנבאת במפעלים וגם חברות רובוטיקה כמו CommonSense Robotics שמפתחת טכנולוגיות שניתן להתאים לאוטומצית מחסני חומרי גלם במפעלים.

2025 תהיה שנה מכרעת עבור שוק השבבים העולמי: לצד הירידה בכוחן של השחקניות האסיאתיות,  צפויה התאוששות וצמיחה משמעותית בתעשיית השבבים האמריקאית, אך הדרך לעצמאות אמריקאית מלאה עוד ארוכה, והם יצטרכו שם הרבה חברים - גם ישראלים.

השנה הקרובה יכולה להיטיב איתם מאוד מעבר לים.

זה גם טוב זמן טוב לזכור ולהזכיר שעדיין, למרות ההצלחות היפות של תחום התוכנה בעת האחרונה, מבחינה היסטורית, מרבית האקזיטים הגדולים של חברות ישראליות הגיעו דווקא מתעשיית השבבים, ואני צופה שהשנים הקרובות יחזירו עטרה ליושנה.

סופ”ש נעים.