הפרעות קשב 04.07.25: פאונדר-לד-מרקטינג הוא הסיילס החדש , שיא של גיוסי הון בישראל, למרות המצב ומי את Velvet Sundown?
- רויטל קרמר
- לפני 6 ימים
- זמן קריאה 6 דקות
בכל שבוע, אני כותבת כאן על נושאים "שהפריעו לי" בזירות השונות ומשתפת אתכם במחשבות ומה שהיה.
תמיד שמחה לשמוע דעות נוספות, ללמוד עוד ולהרחיב את ההפרעה :)
תרגישו חופשי לשלוח לחברים או ליצור איתי קשר ישירות בווצאפ וכמובן, לעקוב אחריי ברשתות החברתיות בזמן אמת.
הפרעות הקשב של השבוע:
פאונדר-לד-מרקטינג הוא הסיילס החדש
שיא גיוסי הון, למרות המצב
מי את Velvet Sundown?

פאונדר-לד-מרקטינג הוא הסיילס החדש
במשך שנים, עולם ה-B2B היה בנוי על תהליך העבודה הבא: פאונדר מקים סטארטאפ, בונה מוצר ראשוני ואז יוצא בעצמו לסגור את העסקאות הראשונות. זוהי בעצם אחת מאסטרטגיות ה-go-to-market העיקריות: Founder‑Led Sales - מי שמכיר הכי טוב את הפתרון ואת השוק, יוצא אל השטח להביא מאני מזומני יחסית מהר, ולכן גם קרנות אוהבות יותר צוותים עם מנכ”ל/ית בעלי רקע מכירתי.
אבל, מאז 2024, בעידן של דור ה-Z, משפיעני רשתות חברתיות ו-AI, אנחנו עדים להולדתה של גישה חדשה: Founder‑Led Marketing. גל חדש של יזמים ויזמות שלא רק מוכרים, אלא בונים את המותג בעצמם ובדמותם - הפאונדר הופך לדמות ציבורית, שיוצרת תוכן, מפיקה פודקאסטים, מובילת דיעה בלינקדאין, משתפת בסטטיסטיקות ובהתלבטויות בלייב, וזה עובד. זו לא רק מכירה, זה Marketing by Doing, זה מעבר אקטיבי של היזם בעצמו למשיכה לעבר המותג (inbound) במקום דחיפה של המוצר (outbound).
למה זה עובד?
1. כי בעידן שבו האמון מתערער, הפאונדר הוא הפנים הכי אותנטיות של המותג.
הוא לא רק איש המכירות, הוא הסטוריטלר, ההשראה, זה שיוצר מעורבות רגשית והוא מרגש ומניע לפעולה טוב יותר מהכל.
2. פאונדר שפונה אלייך ישירות, משכנע הרבה יותר מאשר כל דמו־מייל של מוצר או פיצ’רים עם Call to Action.
3. זה לא חדש - ראינו כבר קידום מוצלח של סולו-פראנורס מעולמות שאינם טק ברשתות החברתיות (הרבה נשים - יוצרות תכשיטים, אופנה, חנויות קטנות וכו’ שדחפו את עצמן לפרונט ומכרו בזכות המותג האישי שבנו). ההתרחבות של המגמה לעולם הטק ומוצרי הSaaS פשוט הגיונית ומתבקשת ומוכרת לנו.
המותג האישי של הפאונדר הוא כלי מדהים שמעורר אמינות וקרבה לקהל ובסופו של דבר, קהילה מתפתחת סביב הסיפור של האדם, לא רק סביב המוצר. זה נותן לכם חשיפה טבעית ואורגנית לתקשורת, למשקיעים, לעובדים וללקוחות במינימום הוצאות. אפשר לקרוא לזה גם “פוליטיקה שיווקית”: ככל שהפאונדר נוכח יותר, המותג חי יותר וככול שהמותג נוכח יותר, יש יותר התעניינות במוצר.
הנה כמה שעושים את זה מדהים (וכדאי לעקוב אחריהם וללמוד):
דברתי בשבוע שעבר על שני סטרטאפים עם פאונדרים שעושים את זה נכון (אפשר לקרוא כאן אם פספסתם), אבל יש עוד כמה שכבר עושים את זה תקופה כמו:
אדם רובינסון Adam Robinson (RB2B): מעלה פוסטים יומיים על המסע שלו כיזם, כולל גרפים של ARR, ניסויים בפרסום, טעויות ובושות - וזה מה שיצר עבורו קהל נאמן בלי הוצאה של דולר אחד על פרסום.
כריס ווקר Chris Walker (Refine Labs): יצר קהילה סביבו בפודקאסטים ובלינקדאין, ובנה מותג שיווקי שמביא לו לקוחות באופן אורגני.
איימי סמלה Aimee Smale (Odd Muse): מעלה סטוריז עם הלוקים האישיים שלה, מקשרת את עיצוב הבגדים לעולם האישי שלה – והובילה לעלייה של מאות אחוזים במכירות בעצמה.
* ויאודי VO/D: מותג שהוקם בשיתוף פעולה של הפאונדר עם סלבס יוטיוברים (כמו FaZe Rug). הפאונדרים הם חלק מהתוכן באופן קבוע ולא מאחורי הקלעים. על פי Pitch Deck ככה הם גייסו 5 מיליון דולר ויצרו הכנסות של מעל 10 מיליון דולר בשנה.
סטראפים חדשים כמו Bland, Wander, Hedra: כולם עובדים כולם בצורה דומה - יוצרים סרטונים קצרים בסגנון TED ומפיצים אותם ברשתות כדי לגייס הון (כולם מוותרים על התלות ביח"צ המסורתי הכרוך ביציאה לסבבי גיוס).
* וכמובן Elon Musk, הדוגמה הקלאסית לפאונדר שהוא עצמו המותג, המניה של טסלה מגיבה לו יותר מאשר לדוחות כספיים וכך כל מותג שהוא משיק (למרות שבמקרה שלו, זה לא תמיד חיובי).
למי זה מתאים?
- לסטרטאפים בלי תקציבי ענק, אבל כאלה שהפאונדרים שלהם יודעים לספר סיפור חזק.
- למי שמוכן להיחשף, לדבר בגובה העיניים ולא לפחד לחשוף טעויות ולהיות פגיע מול המצלמות.
- למי שרוצה לבנות לא רק מוצר, אלא קהילה ויש לו כח וסבלנות לתת לה מענה.
מה הצד הפחות זוהר?
זה דורש זמן, עקביות וניהול עצמי כמו של יוצר תוכן. והכי חשוב - אומץ להיחשף.
זה גם אומר להפוך להיות דמות ציבורית על כל המשמעויות של איבוד הפרטיות, הציפייה הלא הגיונית של תומכים לקבל מענה בכל זמן או להתאכזב מכם ועוד. זה גם אומר שאם הפאונדר מאבד את זה, החברה כולה יכולה לצלול איתו.
אבל כשזה עובד? זו אסטרטגיה עם אפקט מצטבר, שבונה מותג לטווח רחוק, ולא פחות חשוב - זה מהלך שיוצר הבדל תודעתי בין עוד סטארטאפ לבין מותג שאי אפשר להתעלם ממנו. זה גם מחזק את הפוזיציה של הפאונדר מול בעלי המניות והקהל וזה תמיד חשוב להיות בלתי-ניתן-להחלפה במיוחד בשלבי גדילה.

שיא של גיוסי הון בישראל. כן, גם תחת אש!
אם הייתם מנחשים כמה גיוסי הון גייסה ישראל החודש, אני בטוחה שלא הייתם מהמרים על זה שהחודש יהיה חודש גיוסי ההון הכי חזק בישראל מאז 2022, למרות המלחמה עם איראן ולמרות מלחמת עזה.
ובכל זאת, זה קרה.
יותר מ־$1.6 מיליארד דולר גויסו בישראל רק החודש, מתוך סה”כ 9.3 מיליארד שגויסו במחצית השנה הקשה הזו (שהם קפיצה של 59% מהמחצית הראשונה של השנה הקודמת!). ברבעון האחרון לפי סקר IVC ובנק לאומי היו לא פחות מ-90 סבבי גיוס (גיוס של 20% לעומת רבעון קודם)סייבר, SaaS, רובוטיקה - סבבים של מאות מיליונים לגיוס, בזמן בו חצי מהתעשייה במילואים והשאר מנסים לשמור על תפקוד יומיומי.
מה מחזיק פה למרות הכל את המשקיעים?
* אורך רוח - משקיעים בישראל נמצאים פה כבר תקופה והם מבינים שהכל משתנה מהר ושווה לחכות
רוב הכסף הגיע מקרנות אמריקאיות ואירופיות - 69% מהסבבים קיבלו תמיכה ממשקיעים זרים. קרנות כמו Insight, Index, Battery לא רק שלא עזבו, אלא להפך, הן העמיקו פה את אחיזתן בעיקר בסבבי מאוחרים.
מספר סבבי Mega Rounds (מעל $50M) עלה מ־20 ל־32 במחצית השנה הזו, מתוכם חמישה סבבים עמדו על מעל 100$ מיליון (כ-40% מהסך הכולל). מצד שני, צריך לשים לב שאומנם עבר פה כסף גדול בחצי השנה האחרונה, אבל הוא התחלק בין מעט גופים ולא הגיע למיזמים בתחילת הדרך שמתקשים במיוחד בזמן הזה.
* אמונה במכונה שנקראת ״הייטק ישראלי״
סבבי הענק של Cyera עם $540M או של Cato Networks עם $359M מראים שלא מדובר בכסף של אמפתיה, אלא בשינוי אסטרטגי: השקעה בבגרות של חברות חזקות ולא הימורים על כוחות חדשים.
* תחושת מומנטום שקטה - “תשואת שלום”
נראה שהשוק מתרגם את סוף סבב הירי מול איראן כהפסקת אש אסטרטגית ושינוי עבור האיזור כולו, והמשקיעים מתרגמים את זה כסיגנל חיובי. אמן שימשיך ככה!
* חייבים להודות - יש כאן סטרטאפים ומוצרים טובים באמת
קוונטום, AI, סייבר, הם עדיין התחומים שבהם ישראל עדיין מביאה יתרון טכנולוגי אמיתי. זה לא נרטיב או ספין, זה מצביע על חוזק טכנולוגי ופתרונות חדשניים שיש רק פה.
יש כאן גם מסר חשוב ליזמים וליזמות - יש לנו לפעמים נטייה בזמני סיכון לשמור על “מצב הישרדות” ולדלוור רק מה שחייבים. אבל, דווקא כשאתם מרגישים שהכול עומד, צריך לזכור שהעולם ממשיך להסתובב וגם בזמנים הכי לא אפשריים, עסקאות נרקמות וכספים עוברים.
אם אתם ואתן בונים מוצר טוב באמת, עם מסר ברור, חבל לחכות לזמן "הנכון" כדי לגייס, כי פשוט אין כזה.
צריך לייצר הזדמנויות כל הזמן ולא לעצור למרות הנסיבות.

מי את Velvet Sundown?
באחד השיטוטים האחרונים שלי בספוטיפיי, קפץ עליי שיר יפה של Velvet Sundown, מעין רוק רך עם וייב נוסטלגי של שנות ה-70'. אהבתי, אז הלכתי לחפש עוד.
מצאתי ערוץ לגמרי לגיטימי בספוטיפיי, עם יותר מ־500,000 מאזינים חודשיים.
רק דבר אחד היה חסר: הלהקה.
אין שמות, אין הופעות, אין ביוגרפיה, יש רק שירים.
כמה דקות חיפוש בצ’ט חשפו את האמת - זו להקת AI.
את הלהקה הזו מייצג "דובר” בשם אנדרו פרלון, שמודה: "זה הכל שיווק. המוזיקה והתמונות זה טרולינג. השיווק, זה מה שגרם לזה לקרות". הוא וכל המאזינים, טוענים שזו עדיין אמנות.
אחרים, קוראים לזה הונאת אמנות (art hoax) - יצירה מלאכותית שמתחזה לאנושית.
כך או כך, מבחינה רגשית, זה ממש עובד, למרות שאי אפשר שלא להרגיש קצת מרומים אחרי מפגש עם שיר כזה.
האלגוריתם של ספוטיפיי הכיר לי שיר שנוצר בידי אלגוריתם אחר ואני (כמו עשרות אלפי אחרים ביום שמחבבים את השיר הזה), גם התרגשתי, ועכשיו אני מעריכה את הצד השיווקי.
מה הלאה?
אם היצירה כבר לא במרכז, אלא רק השיווק שלה, מה הולך להיות הצד הבא?
הופעות וירטואליות?
סוכנויות שיווק של “אומני AI”?
מוזיקאים אנושיים שיצטרכו להוכיח שהם אנושיים?
מי ירים פה את הכפפה כדי לייצג את זן האומנות החדש הזה ומה יהיה המודל העסקי שם?
זה קטע שעד ממש לא מזמן חשבנו שבינה מלאכותית תפתור לנו את הבעיות הכי גדולות של האנושות, אבל בינתים מסתבר שהיא דווקא די נהנית לגנוב לנו את התחביבים וההנאות הקטנות של החיים.
לכי לפתור סרטן, בינה:)
Comments