top of page
  • תמונת הסופר/תרויטל קרמר

גיג אקונומי, יזמות ולמה העתיד שלך בשוק העבודה תלוי רק בך?



היה לי העונג להתארח בפודאסט החדשני של אור פלח, Be-Relevant ולשוחח על יזמי העולם החדש, הכלכלה החדשה ואיך זה משפיע על כולנו בתוך שוק העבודה ותכנון הקריירה.

מוזמנים ומוזמנות להאזין כאן.

לטובת מי שמעדיפים לצרוך את התכנים דווקא בקריאה ולעבור על הלינקים המצורפים, ניסיתי לתמלל כאן את עיקרי הדברים,

תהנו!


מי שעוקב אחריי יודע שאני חושבת שאנחנו חיים בתקופה הטובה ביותר בהיסטוריה לבנות עסקים עצמאיים. כן, גם בזמן מיתון.

השנים האחרונות הביאו איתם גל של שינויים טכנולוגיים שהפכו לכולנו את החיים בכלל ואת ההתמודדות בשוק העבודה בפרט.

חלק מאיתנו התחילו את הקריירה בעולם בו לא היה אינטרנט משמעותי, לא היו רשתות חברתיות, איקומרס וחלק מאיתנו נולדו לעולם בו הטלפון החכם הוא כבר המשך ישיר וטבעי כזה של היד, כך או כך כולנו חיים בעולם שמשתנה בקצב מהיר והאפשרויות רק הולכת וגדלות מיום ליום.


הגל החדש של הבינה המלאכותית שאנחנו חווים עכשיו, בשיתוף כל התובנות שלמדנו בתקופת הקורונה לגבי האפשרויות להתפרנס מהמחשב בכל מקום, הופכים את הבחירה ביזמות כאופציה רלוונטית כמעט עבור כל אחד מאיתנו כאשר השאלה המרכזית היא באיזו רמה אנחנו מכניסים יזמות לחיים, בין אם כשכירים ובטח אם כעצמאיים.


בשנים האחרונות, עולם העבודה שלנו ומערכת הציפיות שלנו מעבודה השתנו לחלוטין. אם בעבר, רוב האנשים ציפו ממקום העבודה להיות יציב ולספק לנו פרנסה טובה, הרי שהיום זה לא המצב. היום, אנחנו מצפים גם להיות שמחים ומאושרים במקום העבודה.


חברת המחקר העולמית גאלופ (Gallup) עורכת מחקר מקיף ועולמי שחוזר על עצמו בכל שנה בנוגע למגמות והטיות בעולם העבודה. במחקר משתתפים מאות עובדים שכירים מכל העולם, בכל דרגות הניהול וממגוון תעשיות.

תוצאות הסקר השנה, פשוט מפילות מהכיסא.


קל להבחין במגמה שהולכת ומתחזקת משנה לשנה ולפיה יותר ויותר אנשים שכירים לא מרוצים במקום העבודה שלהם. היות ואנחנו מבלים את רוב שעות הערות שלנו במקום העבודה שלנו, הבשורה הזו לדעתי ממש מבאסת.

ממש מבאס לשמוע מהנשאלים שהם עובדים בעיקר עבור המשכורת ושהם חיים מסופ"ש לסופ"ש.


אני בטוחה שיש גם כאן אנשים שקוראים את זה ומזדהים, גם איתי מתייעצים הרבה אנשים שלא טוב להם במקום העבודה, כולם מחכים שהשבוע יגמר כדי שיוכלו לנשום קצת ולעשות מה שבאמת אוהבים בסופ"ש.

מוכר לכם?

אתם לא לבד!

שימו לב למספרים: לפי המחקר הזה, 60% שני שליש מאיתנו מרגישים לחץ משמעותי במקום העבודה על בסיס יומי.

51% - חצי מאיתנו, זאת אומרת כל אדם שני, כועסים במקום העבודה על בסיס יומי ומעידים שהם מביאים את הכעסים הביתה.

והנתון הכי מבאס – כמעט 80% מאיתנו לא מרגישים מחוברים או באנגלית ENGAGE במקום העבודה שלהם. רק שליש מאיתנו ממש פורחים במקומות העבודה שלהם כשכירים.


זה אומר שיש לנו לא מעט עובדים שכירים בעולם שפשוט היו בוחרים לעזוב את מקום העבודה שלהם מחר אם היה להם פתרון אחר וזה משוגע!! כי כמעט 80% מאיתנו באים לעבודה ולא חווים שם שמחה, מיצוי כישורים והצלחה אלא רק מחכים שהיום יעבור ואם עושים זום אאוט – יותר מדי אנשים מתוכנו פשוט מחכים שהחיים המקצועיים שלהם יעברו עד הפנסיה וזה ממש עצוב.


אז מה עושים? האם נגזר עלינו לא למצות את הכישורים שלנו?

בעיניי, יש כאן שלוש אפשרויות: האופציה הראשונה היא להמשיך ולעבוד במקומות שאנחנו לא מחוברים אליהם ואולי למצוא את החיבור והתשוקה במקום אחר – חוגים, משפחה, חברים או משהו אחר שייתן ביטוי לכישורים שלנו נחווה ממנו סיפוק.

האופציה השנייה היא לשבור את הכלים ולעזוב את הארגון שאנחנו לא אוהבים, לטובת ארגון שטוב לנו יותר (אבל עם מספרים כאלה בכלל לא בטוח שנמצא) והאפשרות השלישית שאני ממש ממליצה לבחון היא לבנות לעצמנו עולם מקצועי אלטרנטיבי בתור יזמים ויזמות, ועוד מעט תראו שיותר ויותר אנשים בעולם בוחרים דווקא בפתרון הזה או בכלכלה הזו - כלכלת הגיג (Gig Economy).


רגע, מה זה גיג אקונומי?

הגיג אקונומי או בתרגום הלא מוצלח בעברית "כלכלת החלטורה" הוא לא מושג חדש והוא איתנו לפחות חמש שנים והוא בעצם מייצג את כל אנשי המקצעו העצמאיים שעובדים עם חשבוניות או במילים אחרות, פרילאנסרים. חלקם שכירים שעושים עבודות מהצד כדי להגדיל את ההכנסה החודשית שלהם וחלקם אנשים שהם עצמאיים לחלוטין.


התרגום העברי "כלכלת החלטורה" קצת יוצר הרגשה שמדובר במשהו לא מקצועי, אז בבקשה לא לטעות. לא בהכרח מדובר באנשים שעובדים כעצמאיים "על הדרך" ולא מספיק מקצועיים, אבל האנשים האלה הרבה פעמים ממש מומחים במה שהם עושים ולכן השם הזה קצת מקטין. אני מעדיפה לקרוא לזה "כלכלת האנשים החופשיים" על שם היתרון העקרי בצורת העבודה הזו - החופש לבחור במה לעבוד, מהיכן, כמה ועם מי, או כלכלת "אנשי הגם וגם" - כלכלה המבוססת על כך שניתן לעבוד במקביל במגוון תחומים, עם מגוון לקוחות וגם לשלב עם חיי עבודה כשכירים.


שמות נוספים לאותם עובדים הם "עובדי הפלטפורמות" (Platform workers) או כלכלת יוצרי התוכן (Content creators) אבל כל ההגדרות מתייחסות לאותה מגמה כלכלית גוברת שמתבססת על עבודות פרילאנס זמניות שלא מחייבות בעלי חברות מעסיקות בהסכם העסקה ארוך טווח מול העובדים מצד אחד, ולא מחייבות את העובדים להתחייב לבלעדיות למעסיק אחד בלבד, מצד שני.


המגמה צוברת תאוצה במהירות מסחררת בעיקר בארה"ב והודו ואח"כ נפוצה גם באירופה ובישראל. בכל המקומות, אנחנו רואים שיש לא מעט אנשים שהשכר החודשי שלהם מתבסס באופן מוחלט על משרות זמניות כנותני שירותים, והיתר עוסקים בזה כעיסוק צדדי במקביל לעבודתם כשכירים.


מגמה בעלייה מטורפת. מתוך: https://symmetrical.ai/blog/gig-economy-statistics/


למה הגיג אקונומי תופס תאוצה דווקא בשנים האחרונות?

הגיג לא סתם צובר תאוצה בשנים האחרונות.

זה פשוט נהיה ממש קל ליותר ויותר עובדים לעשות את המעבר הזה לעצמאות דווקא בשנים האחרונות בשל הקפיצה הטכנולוגית - יש מספר גדל והולך של פלטפורמות אונליין שמציעות הזדמנויות השתכרות מצוינות, ובמקביל הצורך שלנו בנוכחות פיזית במקום העבודה פוחת גם. בנוסף, בגלל כל הכלים שיש לנו, יותר קל היום מבעבר לעבוד עבור מספר פרויקטים במקביל. הצורך להתפרנס באופן עצמאי גם ממש עלה בתקופת הקורונה והרבה אנשים שפחדו מהצעד הזה, פשוט נכנסו לשם מחוסר ברירה.


בהסתכלות על העתיד - כלכלת הגיג היא כאן כדי להישאר והיא צומחת פי שלוש מהר יותר ממה שצומח כוח העבודה השכיר המסורתי בארצות הברית (אגב, ליזמים שבינינו, שימולב - יש כאן פוטנציאל מטורף להקמת עסקי פינטק ואינשורטק כדי לתת מענה לכל הפרילאנסרים האלה שצריכים פתרונות והגנה).


כיום, סך כל ההכנסה המוערכות בשוק כלכלת הגיק בארה"ב, הוא כ-1.21 טריליון דולר בשנה.

זה אומר ש36% מכל כח העבודה בארה"ב הם בעצם סוג מסוים של פרילאנסרים – יותר מאחד מתוך שלוש בארה"ב עובד עם חשבונית. זה 59 מיליון איש אמריקאים (70% מתוכם אגב, משלבים עבודת גיג עם משרה כשכירים) וכדי להבין כמה מתחזקת המגמה הזו, שימו לב שיש קפיצה של 13 מיליון איש שנכנסו לתחום הזה רק מהשנה הקודמת.


זו מגמה משוגעת שרק הולכת וגדלה וישראל בדרך כלל מייבאת מארה"ב מגמות בשוק העבודה אז תהיו בטוחים שזה יתחזק גם בישראל וזו רק שאלה של זמן. זה אומר מצד המעסיקים בארץ שלאט לאט הם יתחילו להיות פתוחים יותר לאופציה הזו כי הם בעצמם יעסיקו ככה חלק מהצוות, וזה גם אומר מבחינתנו כעובדים, שעבודות פרילאנס שהיו נחשבות בעבר קצת לשוליים של יזמים ואמיצים, יהפכו גם כאן למגמה יותר נורמטיבית.

לכן, ההמלצה שלי היא לבחון מה זה ואיך אתם או אתן משתלבים בזה ופשוט לקפוץ למים ולהתנסות בכלים החדשים האלה, כי אחרת המציאות תשיג אתכם.


השירותים שעובדי הגיג מציעים (שימו לב לחלקם של עובדי הידע), מתוך: https://www.thersa.org/blog/2017/07/what-is-the-gig-economy


אוקיי, שכנעת אותי, אני רוצה גם להתנסות בגיג אקונומי, איך הכי קל להתחיל?

הפלטפורמות הכי נפוצות לפרילאנסרים במודל של פתיחת פרופיל שירות הן פייבר (Fiverr) או אפוורק (Upwork) שמציעות מרקטפלייס שמפגיש בקלות מצד אחד, את נותני השירותים ומצד שני, את מחפשי שירותים עבור מה שנקרא "עובדי ידע" (Knowledge workers).


בחברות האלה בתוך מספר דקות קל לפתוח פרופיל, להגדיר את מספר השעות בו אתם מעוניינים לעבוד, לבחור את רשימת השירותים שאתם מציעים ואת המחיר הנדרש לפרוייקט או לשעת עבודה. במקביל, אתם יכולים לראות מודעות של מי שמחפש שירותים בתחומים שלכם ולפנות אליהם עם הצעה מתאימה.


ההתחלה לוקחת יותר זמן כי אתם צריכים לבסס המלצות אבל לאחר מכן, אם אתם טובים ומומלצים, ההצעות פשוט זורמות והתפקיד שלכם הוא להחליט מה מתאים לכם ומה לא. השירותים שניתן להציע שם ממש מגוונים לדוגמא: שיווק דיגיטלי, הכתיבת פוסטים טובים ברשתות החברתיות, תחזוק עמודי לינקדאין, תרגום משפה לשפה, ניהול פיננסי, להיות עוזר אישי למנהלות, ניהול הצד המשפטי, טלמרקטינג, מכירות, ניהול כ"א מרחוק, אימון להתפתחות אישית ועוד.


אבל לא חייבים להיות אנשי ידע מוכשרים, אפשר להתחיל גם עם השלמת הכנסה בזירות מסחר שונות.

למשל חברת אובר (Uber) ששכלה את המודל לכדי אומנות עסקית. החברה עדיין לא פעילה בארץ אבל היא מאפשרת לכל אדם עם רכב, רישיון וטלפון להיות נהג בצורה שיתופית, לנהוג מתי ואיפה שנוח לו ולקבל על זה תשלום. אותו הדבר עם שליחי וולט (Walt) שמתנהלים באופן עצמאי עם חשבונית, קובעים את הזמן ואת הנפח של העבודה. איירביאנדבי (airbnb) שנותנת לנו אפשרות להשכיר את הדירות או החדרים שלנו בתקופות שבהן אנחנו לא בבית.


יש חברות שנותנות אפשרות להשכיר את החניות שלנו בזמן שאנחנו לא בבית, יש חברות שמחפשות אנשים שיצפו במודעות כמו או שיחוו דעה על שירים. יש פלטפורמות שמחפשות עובדי פרילאנס שיחוו דעות בתשלום ברשתות חברתיות. יש פלטפורמות שמאפשרות לנו למכור מוצרים שאנחנו לא ייצרנו או איחסנו, בשיטה שנקראת דרופישינג, כולכם מכירים את הפופולאריות ביותר (Amazon, shopify).


אם אתם אומנים או מומחיות במלאכת יד כמו סריגה, תפירה וכו', יש פלטפורמות במיוחד עבורכם שמאפשרות לכם למכור דברים שאתם ייצרתם כמו Etsy או Zazzle ועוד לא מעט פלטפורמות מתמחות באומנות על סוגיה, כך שיש לנו היום באמת לא מעט חברות שמציעות חיבורים כאלה בין נותני שירותים למחפשים ולא מעט אפשרויות שלפני כמה שנים בכלל לא חשבנו שהן קיימות או אפשריות שגם מצמצמות את הסיכון שאנחנו לוקחים בהקמת חברה או עסק עצמאיים מאפס.


150 פלטפורמות ואפליקציות שתומכות בכלכלת הגיג בעולם, מתוך: https://www.visualcapitalist.com/

איך כלכלת הגיג משפיעה על כוח העבודה והאם זה העתיד?

כלכלת הגיג פמאפשרת לנו סגנון עבודה חדש שלכאורה יותר מצב של win-win הן לעובדים והן למעסיקים. מצד אחד, העובדים רוצים גמישות גדולה יותר ולא להתחייב לארגון אחד וראינו שהם גם ממש לא מרוצים ברוב הארגונים כשכירים, ומצד שני, בצורת ההעסקה הזו, המעסיקים חוסכים לא מעט כסף על העסקה ישירה, משרדים ותשתיות והם לא מחוייבים ביחסי עובד-מעביד ובכל מה שדרוש לרווחה וזה משמעותית חוסך כסף ואנרגיה עבורם.


אבל לא הכל ורוד, כי למרות שהעובדים נהנים מאורח חיים גמיש, מהאפשרות להרוויח סכומים הרבה יותר גדולים וגם מהחופש להיות הבוס של עצמם, הרבה מהם מקריבים את הביטחון הכלכלי העתידי שלהם וגם את יכולת חיזוי ההכנסה ויש כאן גם מקום לניצול של אותם עובדי גיג שמגיעים ללא ניסיון מקצועי ועובדים שעתית בלבד. חלק מעובדי הגיג מתנהלים ללא בטחון תעסוקתי בכלל, הם לא בכל חודש יודעים בוודאות כמה כסף ייכנס, ניתןל לפטר אותם ללא אזהרה מוקדמת ואין להם ביטוחי בריאות ברוב העולם, אז הם חשופים לסיכון בטווח הקצר, וגם חשופים בטווח הארוך מבחינת התנאים הסוציאליים שלהם. אם אין לך מעסיק שמפריש לך סכומי כסף ומאלץ אותך גם להפקיד עבור פנסיה וכו', הסיכוי הוא שהנושא בכלל לא יטופל במקרה הרע, ויוטפל לא מספיק טוב במקרה הרע פחות.


אז אם אתם ואתן שוקלים להיכנס לתחום, שימו לב שההתנהלות חכמה ושיש תמחור של התנאים הסוציאליים בהכנסות וגם לדאוג להפריש כספים לטובת בטחון עתידי בצורה עצמאית.

מסיבה זו לדעתי, השילוב של משרה שכירה ומשרת גיג יכול להיות אידיאלי.


תתי-מגמות נוספות שכדאי לשים אליהם לב בכלכלת הגיג: הצעירים, הנשים והממשל האמריקאי

כיום, נכון לשנת 2023, כ-50% מהאמריקאים בני דור המילניום, פעילים באותן פלטפורמות מרקטפלייס שהוזכרו כאן קודם. מבחינתם, כל נושא חיפוש העבודה ממש פלואידי והם מעידים שבזמן חיפוש משרה חדשה הם גם שולחים קורות חיים אבל גם ממשיכים לעבוד בצורה כלשהי כעצמאיים כדי לא לעצור עם העשייה וההכנסה וזה מאוד חכם בעיניי.

דור ה-X אגב (היוש!), שאנחנו נוטים לראות אותו כדור פחות מעודכן בטרנדים של עולם העבודה, גם לא נשאר מאחור, וכיום כמעט שליש ממנו גם עברו לעבודה כפרילאנסרים באיזושהיא קונסטלציה. מפתיע נכון?


בנוסף, מסתבר שבניגוד למגמות אחרות בעולם התעסוקה בהן הנשים לא מרכזיות, בכלכלת הגיג – נשים הן כמעט 50%. זה נשמע ממש הגיוני כי נשים היו אלו שכל השנים היו צריכות לשלב את עבודות הבית וגידול הילדים עם תחזוקת הבית והקריירה, והנה עכשיו, אפשר לעשות את זה בלי בוס על הראש, בלי שעות עבודה קשיחות ועם האפשרות לשלוט בווליום בכמות העבודה – ושימו לב לשוס הגדול, מסתבר שנשים לאו דווקא משלמות על זה מחיר בהכנסה ואם הן בעלות מקצוע הן לפעמים אפילו מרוויחות יותר מגברים בתחומן.


עוד דבר שממש מפתיע הוא שהמעסיק הכי גדול שמשתמש בעובדי הגיג אקונומי בהעסקה הוא דווקא הממשלה בארה"ב ובכלל בארה"ב הגיג אנקונומי הביאה לצמיחה של חברות ללא עובדים קבועים ויש כ-200 חברות כיום שמעסיקות עובדים אך ורק במודל הזה. אז זו מגמה שלא רק צומחת מלמטה (bottom-up) מאנשים שמתחילים לעבוד כעצמאיים משלל סיבותיהם, אלא מגמה שגם יורדת מלמעלה ממש מהממשל (top-down) שמאמץ את המגמה.


אז כן, המגמה הזו הופכת לגמרי את שוק העבודה והיא רק מתחזקת וזה לגמרי הולך להיות העתיד לפי דוחות של האו"ם שמנבאים שבחמש השנים הקרובות נגיע ל-50% מועסקים בגיג.

אז אולי הגיע הזמן לחשב מסלול מחדש ולחשוב אם ואיך ניתן להתנסות בכך גם?

נשמע אחלה! אבל, בכל זאת, למה אנשים רוצים להישאר כשכירים?

הסיבה המרכזית לדעתי היא רגשית-פסיכולוגית וקשורה גם ליחס שלנו כלפי בטחון וכסף בחיינו.

חלק מאיתנו צריך בשליטה וקשה לו לפעול בתנאי חוסר וודאות ופחד הוא פקטור משמעותי כאן. כשאנחנו שכירים, רמת חוסר הוודאות שלנו מצטמצמת. אנחנו יודעים מהי ההכנסה החודשית וגם מה מצפים מאיתנו ואיך להתנהל במרחב הזה. אנחנו יודעים גם כשכירים שלא כולם חייבים להבריק כל הזמן וזה נותן לנו הרגשה שאם נבצע את כל מה שאמרו לנו, העתיד הכלכלי שלנו בחברה מובטח. בנוסף, בואו נודה על האמת, הרבה מאיתנו לא ניחנו בחשיבה יזמית ולאו דווקא רוצים או מדמיינים את עצמם עובדים בכל כך הרבה זירות כמו עצמאיים. זה נראה להם בלתי אפשרי עבורם, במיוחד אם הם שכירים טוטאליים שמזדהים עם מקום העבודה.


לחלק מאיתנו יש פערי מידע – אנחנו לא יודעים איך להתחיל או איזה כישורים בכלל יש לי שאני יכול או יכולה להרוויח מהם מספיק בכלכלת הגיג. והרוב, פשוט מפחדים כי זו לא הנורמה או כי בבית לא נחשפו למודלים כאלו או שמפחדים שיהיה לנו קשה אחר כך לחזור ולהיות שכירים, אנחנו מפחדים שלא נרוויח מספיק, מפחדים שלא נהיה טובים מספיק, המון פחדים של WHAT IF, של "מה יקרה אם...".


כל זה לגמרי מובן, כי בגדול, פחד הוא כלי עוצמתי שמטרתו לשמור עלינו מאסונות וטעויות. אבל, במקרה הזה הוא מונע מאיתנו להתקדם ולהתנסות ביציאה מאזור הנוחות. לכן, ההמלצה שלי היא דווקא לנסות את העניין כבר בזמן שאתם ואתן עובדים כשכירים ושכירות, וזה כמובן צריך להיות באישור הארגון שלכם ולא בעבודה שלכם עם מתחרים, עדיין צריך לשמור על לויאליות ועל אינטרנטי. פיתוח פרוייקט צד זה מקום טוב להתחיל ממנו. ניתן להתחיל עם תחביב כמו אפיית עוגות ליומולדת או הרצאות לבתי ספר או מכירת קורס אונליין, ניהול קהילה או ממש לתת שירות מקצועי באחת הפלטפורמות. זה לא משנה איך, כל עוד תנסו ותדאגו לערוצי הכנסה נוספים, כי עולם העבודה מוכיח לנו שכדאי לנו פחות ופחות להסתמך על מעסיק אחד.


למה כדאי להתנסות דווקא עכשיו?

אוקיי, אז דברנו על זה שבעצם עולם התעסוקה דוחף לשם בכל הכח ויש מצב שבכלל לא נוכל להימנע מזה, וגם שיש כבר לא מעט כלים ואת אותן זירות מסחר, מרקטפלייסס, בעלות זניחה שאפשר להשתמש בהם בחיבור לאנשים שדורשים את השירות שלנו.


מעבר לזה, יש לנו כרגע חלון הזדמנויות משוגע שפתחה לנו בשנתיים האחרונות הטכנולוגיה שפשוט הופכת את היכולת שלנו להיות יזמים ויזמות למאוד זמינה ומהירה. ה-AI מקצרים לנו את הדרך להקמת מיזמים טכנולוגיים בלי להקים מחלקת מחקר ופיתוח עצומה, האיקומרס נותן לנו אפשרות להקים חנויות אונליין בצורה מהירה בסיכון נמוך, אפשר להעסיק אנשים מכל העולם ולייצר בעצמנו מוצרים, עיצובים וטקסטים שיווקיים עם שפע כלים חדשים.

אפשר כיום למשל לעשות מחקרי שוק עם צ'טג'יפיטי וכמובן צריכים לבדוק שהוא לא טועה, ליצור עיצובים בקנבה או במידג'רני או לפחות לקבל מהם השראה (שימו לב ש השימוש המסחרי עדיין לא ברור מבחינה חוקית), בכל יום קמים מיזמים שלמים סביב כלי ה-AI החדשים ויזמים אפילו מתייעצים עם אותם הכלים איזה עסק צדדי או מרכזי לפתוח (קראו לדוגמא את הסיפור הזה כאן).


גם על פערי המידע קל מאוד לגשר כיום, הטיקטוק והיוטיוב מלאים בסרטוני הדרכה טובים ויש גם לא מעט קורסים מלאים בתשלום שם בחוץ. אם פעם היינו צריכים תואר כדי לייצר הכנסה, היום אפשר לעשות את זה תוך כדי פיתוח המוצר והחברה.


הרעיון הוא לבוא לנושא הזה פתוחים, כי זה יכול להיות כל דבר, העיקר להתחיל ממשהו ולצמוח משם ולצבור ניסיון שייתן לכם דריסת רגל בעוד תחומים. זה לא חייב להיות פרויקט טכנולוגי ואם אתן מפחדות זה גם לא חייב להיות העסק המרכזי בחייכן, זה יכול להיות פרוייקט צד ובכל פעם אפשר לנסות פיילוט אחר עד שתראו מה עובד לכם ומי יודע, אולי אתם בעצם בונים את מקום העבודה העצמאי הבא שלכם.


ממליצה לשים בצד את הפחד מטכנולוגיה, את הפחד מלהיות עצמאיים ופרילאנסרים ופשוט להתחיל לשחק עם הכלים והפלטפורמות האלה.

נסו להתייחס לזה כמשחק.

לא צריך לעזוב מקומות עבודה, אבל אם בינכה רע לכם, או אם בכלל כרגע אין עבודה, אז בעצם אין מה להפסיד ומקסימום, תייצרו לעצמכם עוד מקור הכנסה שלא תלוי במעסיק אחד ומתנהל בשעות הפנאי בהתחלה עד שהוא ממריא.

בקיצור, Welcome to the Gig Economy!


אני מזמינה אתכם ואתכן גם לעקוב אחריי ברשתות החברתיות או/ו להצטרך לאחת מקבוצות היזמים החדשים שלי בווצאפ (נשארו רק מספר מקומות מועט ונפתחת קבוצה חדשה רק אחת לשנה) - נוצרים בקבוצה הזו חיבורים של שותפים למיזמים, יש טיפים שלי בנוגע לבניית סטרטאפים בצורה מהירה וחכמה ועוד. לינק לקבוצה:

בהצלחה!


* הנתונים נלקחו מתוך FOURTUNLY אתר שמנגיש דטה לחברות מחקר. וגם מכאן.


Comments


bottom of page